עשרה בטבת

טבת - כתבו המקובלים שמשמעותו "צום", כי בארמית טבת הוא צום, כנזכר בדניאל ז, י"ט.

 

וצום העשירי הוא הראשון לפורענות חורבן בית המקדש, וזה גרם אחר כך את כל ההתדרדרות. גם חודש זה מתחיל בחציו השני את ימי השובבי"ם, שבהם נוהגים להתענות. ועיין ימלט נפשו סימן לב, סעיף י. לרבנו אברהם חמווי ז"ל.

 

עשרה בטבת הוא היום בו סמך מלך בבל על ירושלים והניח עליה מצור. היום בו נפטר מנהיגם

של ישראל עזרא הסופר, ראש הכנסת הגדולה, מחבר התפילות, האיש שהעלה את כל בני הגולה לארץ ישראל, ובונה בית שני.

 

עיקר מטרת הצום הוא, שישוב האדם בתשובה ויערוך חשבון נפש לתיקון מעשיו הרעים ולשיפור מעשיו הטובים. (מהספר של הרב בן ציון מוצפי שליט"א)