חנוכה

 

מתוך תשובה של הרב בן ציון מוצפי שליט"א באתר דורש ציון
בחנוכה השכינה שמיחה, צוהלת ומאירה, ומאורה העצום מאירה בנשמותינו כי אנחנו בניה, ובפרט הזהיר בהדלקת הנרות לילה לילה מיד בצאת הכוכבים חייו יאירו וגם יזהירו במרומים, כי כל השנה השכינה בבתי האסורים, עם החולים והפצועים, הנדכאים והנאנחים, והלילה היא תאיר ותזהיר ותעלה אותם אתה יחד כל בית ישראל העוסקים לשם שמים ומרבים שלום בעולם.

 

 

סגולות עצומות לחנוכה לנשים

מהרבנית ד"ר מיקלה ז"ל

מהדף של בית כנסת "סיני" רח' השחף 2 חולון 

​

את האור הגנוז קיבלנו מבורא עולם בשמונת ימי החנוכה

 

כל יום לאחר הדלקת נרות חנוכה לשבת חצי שעה ליד הנרות הדולקים – לא לעשות מלאכה, להסתכל על הנרות ולהתפלל, לשאוב מהנרות את האור הגנוז. בימי בראשית היה אור גנוז שאדם הראשון השתמש בו לראות מקצה העולם עד הקצה השני. אחרי חטא האדם הראשון הקדוש ברוך הוא גנז את האור והשאיר חלק בשמש, חלק בתורה וחלק בצדיקים הגדולים שלומדים תורה, ואפשר להבין מדוע צדיקים כמו הבעל שם טוב,אור החיים הקדוש, באבא מאיר אבוחצירא ועוד, יכלו לראות מקצה העולם עד הקצה השני. אנחנו מקבלים מתנה את האור הגנוז בכל שמונת ימי החנוכה, לעתיד לבוא כשיגיע משיח צדקנו במהרה בימינו ה' יתברך יחזיר לנו לתמיד את האור הגנוז.

מצוה מן המובחר להדליק נרות חנוכה בשמן זית ובפתילות.

 

לומר מזמורי תהילים לפי הסדר ליד הנרות:

מזמור צ': הפסוק האחרון שבמזמור "ויהי נועם..." ומזמור צא': כל המזמור – לומר אותם ביחד 7 פעמים בקול ופעם אחת בשקט.

מזמור ל': לקרוא פעם אחת את כל המזמור.

מזמור לג': לקרוא פעם אחת את כל המזמור.

מזמור סז': לקרוא פעם אחת את כל המזמור (להשתדל לקרוא בצורת המנורה).

מזמור יט': לקרוא פעם אחת את כל המזמור.

מזמור ק': לקרוא פעם אחת את כל המזמור.

מזמור קלג': לקרוא פעם אחת את כל המזמור.

 

בסוף כל המזמורים לומר:

"אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה, קבל רינת עמך שגבנו טהרנו נורא, נא גיבור דורשי יחודך כבבת שמרם, ברכם טהרם רחמי צדקתך תתמיד גמלם, חסין קדוש ברוך טובך נהל עדתך, יחיד גאה לעמך פנה זוכרי קדושתך, שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

 

במשך התפילות להסתכל על הנרות ולשאוב את האור הגנוז. אחרי התפילות זאת שעת רצון גדולה ועצומה להתפלל לרפואה, זיווג, פרנסה טובה ולכל הישועות.

 

נר ראשון, נר שמיני וראש חודש שחל בחנוכה לא לעבוד בכלל.

 

נר שמיני של חנוכה סגולה להתפלל לזרע קודש בר קיימא.

 

צריך לעשות תנאי בפרוש שאינה מקצה את השמן למצוות נרות חנוכה אלא כשיעור המצווה (חצי שעה מזמן הדלקתם) ואז אפשר להשתמש בשמן לכל הדעות. את השמן שנשאר כל יום מהנרות שכבו לשים בצנצנת ולשמור – סגולה לרפואה שלמה ולמחלת השושנה למרוח על מקום החולי, את הפתילות לשים בשקית ולשמור לפסח, לשרוף אותם עם החמץ.

רצוי מאד בחג הסוכות הבא לתלות שמן זית בסוכה, להשאיר אותו עד סוף החג שישאב את כל קדושת האושפיזין הקדושים ובשמן זה סגולה עצומה להדליק נרות חנוכה.

חנוכה שמח

(מקורות: ספר קו הישר, הבן איש חי, פנימיות התורה – זוהר)

 

ליקוטים מהחוברת מן המעין  מאת הרה"ג דוד יוסף.

חנוכה הוא חג של ניצחון אדיר. זהו ניצחונה של היהדות על תרבות היוונית. ניצחונם של היהודים המעטים והחלשים על היוונים הרבים והחזקים. ניצחונם של נאמני התורה על המתיוונים. וראו מהו הדבר שמסמל את הניצחון המופלא הזה. לא חרב, לא חנית, לא מקל, אלא דווקא נר – להבה קטנה ומאירה. זה מסר מופלא לדורות כיצד צריך להתנהג במצבים דומים. רבים מבני העם היהודי בימנו חיים באפילה, מבחינה יהודית. מעולם לא טעמו טעמה של היהדות ולא למדו להכיר את האור הגדול הטמון בה. לכן צריך כל יהודי להשתדל להפיץ בסביבתו יותר אור, יותר שמחה, יותר אמונה ויותר תורה. וכשיהיה אור – ממילא לא יהיה חושך.

 

נס חנוכה

עיקרם של ימי החנוכה הוא פירסום הנס, ולהפיץ את אור האמונה בקרב עם ישראל.

"על הניסים ועל הפורקן, ועל הגבורות ועל התשועות" שהקב"ה עשה לנו בימי החשמונאים, כאשר מסר גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, ורשעים ביד צדיקים. נצחון נועז ופלאי, של קובץ תלמידי חכמים  על הצבא היווני הגדול, שהסתיים ביום כ"ה בכסלו. שלש שנים אחרי היום בו הקימו הרשעים פסל תועבה בבית המקדש. את פניהם קידמו שממה וחורבן. היה עליהם לנקות ולשפץ, לייצר את המנורה, לחפש ולמצוא את פח השמן הטהור ולהדליקו – רק אז התחולל הנס, והשמן שהספיק ליום אחד דלק שמונה ימים תמימים, עד שיספיקו להכין שמן חדש טהור.

ללמדנו, שניסים קורים – אבל רק לאחר ההשתדלות והעמל שלנו! כאשר אנחנו עמלים במלאכתנו, שולח הקב"ה במעשה ידינו ברכה והצלחה. כאשר אנחנו לומדים תורה, הוא מאיר בה את עיננו. כאשר אנו מחייכים בבית, מקדישים תשומת לב ונוהגים בסובלנות, הוא משרה בה את שכינתו. כדברי הזוהר הקדוש: "אין הברכה שורה במקום ריק"

חנוכה מלשון חינוך חנוכת המזבח היא סמל לחינוך האדם. אף ילד לא הלך לישון בור ועם הארץ, וקם תלמיד חכם. נס כזה עדיין לא קרה. אם הוא ישתדל, יעשה את המוטל עליו, ילמד- יעזרהו ה' בכשרונות, בזיכרון בכל! (מתוך מעין השבוע)

 

זהירות במצות הדלקת נרות

צריך להיזהר מאוד במצות הדלקת נרות חנוכה, כי מצווה זו מצוה חביבה עד מאוד, וצריך האדם להיזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח הא-ל והודיה לו על הנסים שעשה לנו.  ואמרו חז"ל שהמקיים מצוה זו כהלכתה זוכה לבנים תלמידי חכמים, שנאמר "כי נר מצוה ותורה אור".

מעט אור, יש בכוחו להאיר ולשמח את הלב. שלהבות כה קטנות, וכמה עוצמה יש בהן!

 

סוד התשועה

 על הסביבון חרוטות האותיות נס גדול היה פה, כדי לפרסם הנס. ונשאלת השאלה: כלום זהו פירסום הנס, בסביבון קטן, הלא היה מן הראוי שיתקינו לתלות שלטי ענק ועליהם מתנוססות המילים באותיות מאירות עינים! אלא באו להורות, שעדיף סביבון קטנטן וראשי תיבות עליו ובלבד שיסתובב, על פני שלט ענק וקפוא…

 

ה' לא השתנה

כשהדליק את הנרות רבי שמואל מסלונים זי"ע אמר: רגילים לומר, חלפו זמנים שעברו ואינם, אין לנו צדיקים שהיו בדורות שקדמו. ברם אתה, ריבונו של עולם! הרי לא השתנת ולא תשתנה! אבקש, איפה, ממך, עשה עימנו ניסים ונפלאות, כמו שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה!

 

הלכות חנוכה 

• בלילה הראשון מברכים 3 ברכות:

  ברוך אתה ה'  א-לוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציונו להדליק נר חנוכה.

  ברוך אתה ה'  א-לוהינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.

  ברוך אתה ה'  א-לוהינו מלך העולם שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.

 

אחר שידליק הנר אחד יאמר:

הנרות הללו אנחנו מדליקין על הניסים ועל התשועות ועל הנפלאות שעשית לאבותינו על ידי כהניך הקדושים וכל שמונת ימי החנוכה הנרות הללו קודש. ואין לנו רשות להשתמש בהם. אלא לראותם בלבד. כדי להודות לשמך על נסיך ונפלאותיך וישועותיך.

ואח"כ יאמר מזמור שיר חנוכת הבית לדוד....

 

• סדר ההדלקה: ביום הראשון מדליקים נר אחד, מימין החנוכיה. ביום השני 2 וכו' עד לשמונה נרות ויש להדליק משמאל לימין.

 

• להניח את המזוזה בפתח הדלת  כשהמזוזה מימין והחנוכיה משמאל.

 

• מצוה מן המובחר להדליק בשמן זית, מפני שבו היו משתמשים במנורת בית המקדש, שבה נעשה הנס. ואם אין לו שמן זית, ידליק בשאר שמנים. ומותר להדליק בנרות שעוה.

 

• אין להדליק קודם צאת הכוכבים (או קודם שקיעת החמה לאשכנזים הנוהגים להדליק בשקיעה), מלבד בערב שבת חנוכה, שמדליקים נרות חנוכה קודם שקיעת החמה מבעוד יום, ואחר כך נרות שבת. יש ענין להרבות קצת בסעודות בימי חנוכה. ובברכת המזון מוסיפים "על הניסים". (וכן בתפילת שמונה עשרה).

 

• "נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו נס, ונוהגות שלא לעשות מלאכה בזמן שהנרות דולקים כדי להכיר שאסור להשתמש לאורן.

 

• בערב שבת מדליקים נר חנוכה תחילה ואחר כך נר שבת. ואם הזמן מצומצם, תוכל האשה להדליק נר שבת אחר שהדליק הבעל נר אחד של חנוכה בלבד, ואינה צריכה להמתין עד שידליק את כל הנרות. וצריך ליזהר לתת את הנרות במקום שלא תכבה אותם הרוח בעת שפותחים וסוגרים את הדלת.

 

• עשית מלאכה- נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות שבבית דולקות והוא כחצי שעה, ויש מי שאומר שאין להקל לה. ונשים שנהגו שלא לעשות מלאכה במשך כל היום, יש לבטל מנהגן כי הבטלה מביאה לידי שעמום, אלא יש להורות להן להמנע ממלאכות כבדות כגון תפירה וכיבוס ביום הראשון וביום השמיני של חנוכה.

 

• נוהגים לאכול מאכלי גבינה, משום שהנס נעשה במאכלי גבינה – יהודית האכילה את ההגמון במאכלי גבינה וכשנרדם כרתה את ראשו, ובכך הצילה את כל היהודים.

 

• בחנוכה אוכלים מאכלים מטוגנים בשמן – זכר לנס פך השמן.

 

• ימי החנוכה הם ימי חינוך. ומקובל לתת מעות חנוכה לילדים, למשוך ליבם ללימוד התורה.

 

• ילדי ישראל משחקים בסביבונים עליהם חרוטות האותיות נ,ג,ה,פ (נס גדול היה פה) כדי שאפילו בשעת משחק לא יסיחו דעתם מן הנס.

 

איך ניצחו החשמונאים

לא מנצחים ברעש. מצות נר חנוכה – "נר איש וביתו" יעמול כל אחד בקרב משפחתו, בגיבושה ועיצובה. יפקח על ילדיו, יגונן עליהם מפני הרחוב, אוירתו וסכנותיו. ישלח אותם לבית ספר שילמדם לכבד את המורשת, להכירה, ולהוקירה. לכבד הורים, ולשמור על נימוסים נאים ולשון נקיה. ישגיח שיתחברו עם חברים טובים. בדרך זו פעל מתתיהו הכהן החשמונאי. הוא גיבש את משפחתו, בתנאים נוראים – תנאי דיכוי וגזירות שמד – והצליח לגדל חמשה בנים שנענו כאיש אחד לקריאתו "מי לה' אלי" פתחו במרד שנראה כחסר סיכוי, וזכו לניסים גלויים, והיו כל אחד בתורו לנשיאי ישראל. זהו לקח החנוכה – והוא מהווה הכוונה ואיתות לכולנו: בראש ובראשונה, לבצר את הבית, את התא המשפחתי, את חינוך הבנים. ואם מכל בית יבקע אור החנוכיה – תאיר כל הארץ באור.

​

 

 

הילד צודק

הולך אני באחד מימי החנוכה האביביים ברחוב ופוגש במ', חברי מתקופת הלימודים באוניברסיטה. הוא מציג לפני את בנו ואומר בגאווה:

"הילד הזה עושה לי צרות".

   ומהן הצרות שעושה הילד?

הוא בא מבית הספר בערב חנוכה, ושאל:

"אבא, המכבים היו דתיים?".

מ' הוא בחור פיקח, ומיד הבין שנקלע לצרה. הוא מנסה לצאת מהעניין על ידי פיזור מסך עשן: "אז  לא היה עוד דבר כזה", הוא אומר.

   "אז למה מתתיהו הרג את האיש שרצה להקריב חזיר? אנחנו לא אוכלים סטייק לבן?"

   "זה לא אותו הדבר", מתפתל האב.

  "זה כן אותו הדבר. כשאכלנו בסטקיה של ב', שמעתי שהם מדברים על חזיר ואתה ואמא קוראים לזה לבן, כי אתם מתביישים".

   לילדים אזניים קשובות ושכל עירני.

   "טוב, המכבים היו דתיים"-נכנע מ'.

   "אז אם היית בזמן המכבים, היית נלחם נגדם?"

   "לא!" ומיד הוסיף לקדם פני רעה אפשרית: "כי הם יהודים".

   "אבל כמו שאני מכיר אותך (תשמעו שפה!) לא היית מצטרף אליהם".

   "אני לא יכול לדעת מה הייתי עושה אילו הייתי אז, אולי בכלל הייתי משהו אחר?"

   "אז נדבר על עכשיו. למה אנחנו חוגגים את הניצחון של הדתיים?".

   "זה היה נצחון לאומי כללי, לא רק של הדתיים".

הילד מחייך. ניכר שהוא הכין היטב את המלכודת מראש.

"ככה? ומה זה שכתוב על הסביבון "נס גדול היה פה"? זה לא הנס של פח השמן? זה לא בחנוכת המקדש? מה עשו במקדש - התפללו!"

   אמרתי לכם: חברי ידע מראש שהוא נקלע לצרה. הוא פיקח ובנו פיקח כמותו. וחברי יודע שהילד צודק, ושאין טעם להתפתל.

   "אתה צודק, מיקי", הוא אומר, "אנחנו לא עיקביים".

   מיקי מביט אליו במבט של מחנך ואומר:

   "אז בא הזמן שתתחיל להיות עקבי".

   "גם בזה אתה צודק", אומר האב, ומבין שהמערכה אבודה:

או חזיר או חנוכה. שניהם לא הולכים יחד. לא אצל ילד שעיניו בראשו.

   ואצל מבוגרים אשר טחו עיניהם מראות?

אצלם זה הולך. הם מתעלמים מהעובדה שמלחמת המכבים היתה מלחמה דתית, של היהדות כנגד ההתיוונות. הם מתעלמים מהעובדה שהם היו מתייצבים נגד המכבים או נשארים ניטראליים, שכן מאבק המכבים "הדתיים" לא היה אומר להם מאומה. הם אוכלי החזיר ומעלי הקטורת לאלילי הכזב בני זמננו:

הם המתיוונים של היום.

   מתיוונים שאינם מבינים את אשר הבין חברי, ועל כן מיהר להיכנע בוויכוחו עם בנו.

   הוא הבין שאם הוא יכריע בעד החזיר, תוך ביטול משמעותו האמיתית של חג החנוכה, ישאל מיד בנו שאלה נוספת:

   "אם חזיר, אם ככל הגויים, א ז   ל מ ה   מ ד י נ ה ? ..."משה חזני - מעריב יום ב' ט' בטבת תשמ"ב - 4.1.82