טבילה במקוה

מהרב בן ציון מוצפי שליט"א באתר דורש ציון

 

טבילה במקוה חובה יקרה ועצומה היא, דעי בת ישראל יקרה, כי אין דבר חמור כמו הנידה, הטומאה הזו קשה ונוראה, וכל הצרות ממנה באים. הפרנסה הקשה, החוליים, המלחמות, היסורים, גידול הילדים, בעיות החינוך, הכל תלוי בשמירת הנידה וטהרתה.
כשהאשה טובלת במימי המקוה מלאכים עומדים ברקיע, ושרים לה ומברכים אותה, ומכריזים בכל הרקיעים "טהורה טהורה". והיא מתברכת באלף ברכות.

אין האשה נטהרת בכל מימות שבעולם אלא במקוה, כי הוא בא מימי גשמים שלא נישאו בידי אדם, אלא באו מאליהם מגשמי ברכה. בכל טפה וטפה שבה יש ברכה מיוחדת ומלאך ממונה עליה, וגורם לאשה להטהר מזוהמת הנחש והטומאה של עץ הדעת הכוללת כל טומאות שבעולם.

יש היום מקוואות אישיות משוכללות ומהודרות, באופן אישי ודיסקרטי ניתן לגשת אליהם ולרוות הרבה קדושה וטהרה לגוף ולנשמה. אני מזמין אותך לכתוב לי, ומה שאוכל לתרום לטובתך ולטובת בעלך שחייו בידיך, וחיי ילדייך שתביאי לעולם והבאת לעולם תלויים בכך. חזקי ואמצי ויהי השם עמך. מברך אותך ואת כל בנות ישראל בכל לב. 

​

טהרת המשפחה

ליקוטים מהספר נתיבות טהר,  האושר שבטהרה, ועוד)

 

"אִישׁ וְאִשָּׁה,  זָכוּ  שְׁכִינָה בֵינֵיהֶם". 

זָכוּ  - מִלְּשׁוֹן זוֹך וטֹהַר.

אִם זָכוּ לְהָבִיא את הַטַּהֲרָה אֶל בֵּיתָם,

שְׁכִינָה שׁוֹרָה בֵּינֵיהֶם.

"לֹא זָכוּ - אֵשׁ אוֹכָלְתָם". שְׁכִינָה - זוֹהִי שְׁמִירָה וְהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מֵה'...

 

מִצְוַת הַטַּהֲרָה הִיא אֶחָד מֵהַיְּסוֹדוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם עוֹמֵד הַקִיּוּם הַנִּצְחִי שֶׁל עָם יִשְׂרָאֵל.

 

מִדָה כנגד מִדָה

מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה שֶׁהֶחֶלִיטָה לִשְׁמוֹר טָהֳרָה, לְאַחַר שֶׁשָּׁמְעָה עַל עֶרֶך הַמִּצְוָה.. לְמָחֳרָת לֵיל טְבִילָתָהּ הִגִּיעַ בְּמַפְתִּיעַ בְּנָהּ, שֶׁהָיָה חַיָּל שֶׁהִשְׁתַּתֵּף בְּמִלְחֶמֶת "שְׁלוֹם הַגָּלִיל", וְסִפֵּר כִּי הַמְּפַקֵּד שָׁלַח אוֹתוֹ בִּמְיֻחָד כְּדֵי לְסַפֵּר נֵס שֶׁאֵרַע לוֹ אֶמֶשׁ. הַחַיָּל סִפֵּר בְּהִתְרַגְּשׁוּת, כִּי אֶתְמוֹל בְּעֵת שֶׁהָיָה יָשֵׁן עִם חֲבֵרָיו בָּאֹהֶל, הִרְגִּישׁ צִמָּאוֹן עָז שֶׁגָּרַם לוֹ לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ. הוּא לֹא יָכוֹל הָיָה לְהֵרָגַע, וְיָצָּא הַחוּצָה לִשְׁתּוֹת. וְהִנֵּה בְּשׁוּבוֹ לָאֹהֶל, מָצָא אֶת חֲבֵרָיו לָאֹהֶל עוֹמְדִים וּמִשְׁתוֹמְמִים מַה פִּתְאוֹם הֶחְלִיט לָצֵאת בְּאֶמְצַע הַלָּיְלָה מִתּוֹךְ שָׂק הַשֵּׁנָה שֶׁלּוֹ. כְּשֶׁשָּׁאַל לְפֵשֶׁר תְּמִיהַתָם, הִצְבִּיעוּ עַל שָׂק הַשֵּׁנָה שֶׁלּוֹ. הִתְבָּרֵר, שֶׁבִּזְמַן שֶׁיָּצָא, בָּדַק אַחָד הַחֲבֵרִים אֶת הַנֶּשֶׁק שֶלוֹ, וּבְטָעוּת נִפְלְטוּ מִסְפָּר כָּדוּרִים, שֶׁרִסְּקוּ אֶת שָׂק הַשֵּׁנָה שֶׁלּוֹ, שֶׁנִּשְׂרָף כָּלִיל. הָאֵם אָמְרָה בִּדְמָעוֹת: " בְּנִי, אֶתְמוֹל קִיַּמְתִּי מִצְוָה בְּמַיִם (טְבִילָה) וְה' הִצִּיל אוֹתְךָ ע"י צָמָא לְמָיִם"     (מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה).

 

המצוות מקדשות גופו של אדם

כָּל אֵבָר בַּגוּף יוֹנֵק אֶת חַיּוּתוֹ מֵאוֹתָהּ מִצְוָה בַּתּוֹרָה הַמַּקְבִּילָה לוֹ, וּבְכָל פָּעַם שֶׁמְקַיְמִים אֶת אוֹתָהּ מִצְוָה, זוֹכִים לְקַדֵשׁ אֶת אוֹתוֹ אֵבָר.

 

טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה

שוֹמֶרֶת עַל חַיֵּי הָנִישוּאִין וּמְרַעְנֶנֶת אוֹתָם, שֶׁיִּהְיוּ תָּמִיד מְלֵאִים עִנְיָן וְחֵן שֶׁל הַתְּחָלָּה. וְגַם שׁוֹמֶרֶת עַל בְּרִיאוּת הַבַּעַל וְהָאִשָּׁה.ומצילה אותם מן החטא.

 

המצוות מקדשות גופו של אדם

כָּל אֵבָר בַּגוּף יוֹנֵק אֶת חַיּוּתוֹ מֵאוֹתָהּ מִצְוָה בַּתּוֹרָה הַמַּקְבִּילָה לוֹ, וּבְכָל פָּעַם שֶׁמְקַיְמִים אֶת אוֹתָהּ מִצְוָה, זוֹכִים לְקַדֵשׁ אֶת אוֹתוֹ אֵבָר.

 

 השם הושיע בזכות הטבילה- מִדָה כנגד מִדָה

מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה שֶׁהֶחֶלִיטָה לִשְׁמוֹר טָהֳרָה, לְאַחַר שֶׁשָּׁמְעָה עַל עֶרֶך הַמִּצְוָה.. לְמָחֳרָת לֵיל טְבִילָתָהּ הִגִּיעַ בְּמַפְתִּיעַ בְּנָהּ, שֶׁהָיָה חַיָּל שֶׁהִשְׁתַּתֵּף בְּמִלְחֶמֶת "שְׁלוֹם הַגָּלִיל", וְסִפֵּר כִּי הַמְּפַקֵּד שָׁלַח אוֹתוֹ בִּמְיֻחָד כְּדֵי לְסַפֵּר נֵס שֶׁאֵרַע לוֹ אֶמֶשׁ. הַחַיָּל סִפֵּר בְּהִתְרַגְּשׁוּת, כִּי אֶתְמוֹל בְּעֵת שֶׁהָיָה יָשֵׁן עִם חֲבֵרָיו בָּאֹהֶל, הִרְגִּישׁ צִמָּאוֹן עָז שֶׁגָּרַם לוֹ לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ. הוּא לֹא יָכוֹל הָיָה לְהֵרָגַע, וְיָצָּא הַחוּצָה לִשְׁתּוֹת. וְהִנֵּה בְּשׁוּבוֹ לָאֹהֶל, מָצָא אֶת חֲבֵרָיו לָאֹהֶל עוֹמְדִים וּמִשְׁתוֹמְמִים מַה פִּתְאוֹם הֶחְלִיט לָצֵאת בְּאֶמְצַע הַלָּיְלָה מִתּוֹךְ שָׂק הַשֵּׁנָה שֶׁלּוֹ. כְּשֶׁשָּׁאַל לְפֵשֶׁר תְּמִיהַתָם, הִצְבִּיעוּ עַל שָׂק הַשֵּׁנָה שֶׁלּוֹ. הִתְבָּרֵר, שֶׁבִּזְמַן שֶׁיָּצָא, בָּדַק אַחָד הַחֲבֵרִים אֶת הַנֶּשֶׁק שֶלוֹ, וּבְטָעוּת נִפְלְטוּ מִסְפָּר כָּדוּרִים, שֶׁרִסְּקוּ אֶת שָׂק הַשֵּׁנָה שֶׁלּוֹ, שֶׁנִּשְׂרָף כָּלִיל. הָאֵם אָמְרָה בִּדְמָעוֹת: " בְּנִי, אֶתְמוֹל קִיַּמְתִּי מִצְוָה בְּמַיִם (טְבִילָה) וְה' הִצִּיל אוֹתְךָ ע"י צָמָא לְמָיִם"  (מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה).

 

יופי וְרַעננות בחיי המשפחה

אָמַר רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס: מפני מה אמרה התורה נדה לשבעה? מפני שרגיל בה וקץ בה. (פירש רש”י: קץ בה - מאוסה עליו). אמרה תורה, תהא אסורה שבעת ימים, כדי שתהא חביבה על בעלה כבשעת כניסתה לחופה”.“יְמֵי הַהַרְחָקָה מְחַבְּבִים אֶת הָאִשָּׁה עָל בַּעֲלָהּ"  האדם  מטבעו מבקש חידוש,  ואפילו דברים יפים ונעימים, כאשר הם הופכים לשגרה, יוצרים מציאות של מיאוס, כפי שאומר שלמה המלך במשלי: “דבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאותו”. “דבש” בגמטריה: “אשה”