איסור גילוח בתער
ליקוטים מהחוברת הפנקס פתוח…וספר "מחנה ישראל" מאת הרב יעקב לוגאסי
מהחוברת "יהודי הוא בן מלך"
בפרשת קדושים כתוב: "לֹא תַקִיפוּ אֶת פֵאַת רֹאשְכֶם" "ולֹא תַשְחִית אֶת פֵאַת זְקַנֶךָ"
אָסוּר לְגַלֵּחַ בְּסַכִּין אֶת מְקוֹם הַפֵּאוֹת מִשְּׁנֵי צִדֵּי הֲרֹאשׁ וְאֶת הַזָּקָן שֶׁעַל כָּל שׁטַח הַפָּנִים. וְיֵשׁ נִכְשָׁלִים בְּעָווֹן גָּדוֹל זֶה מֵחֶסְרוֹן יְדִיעָה, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אֶת חוֹמֶר הָאִסּוּר, שֶׁאִלּוּ הָיָה יוֹדֵע שֶׁהוּא לָאו גָּמוּר מִן הַתּוֹרָה, כְּמוֹ אֲכִילַת חֲזִיר, לֹא הָיָה מַפְקִיר אֶת עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת זֹאת.
"ולא תשחית את פאת זקנך"
אָסוּר לְהִתְגַּלֵּח בְּתַעַר, בְּסַכִּין, וְהַדּוֹמֶה לָהֶם. (יֶשְׁנָם סוּגֵי מְכוֹנוֹת גִילוּח הַמּוּתַּרוֹת), וְעַל כֹּל שַׂעֲרָה שֶׁמִּתְגַּלֵֹחַ בְּתַעַר חַיָּב מַלְקוֹת כַּאֲכִילַת נְבֵלוֹת וּטְרֵיפוֹת, וּבְגִילּוּחַ כָּל הַזָּקָן הֲרֵי הוּא כְּאוֹכֵל נְבֵלוֹת וּטְרֵיפוֹת .
הלכות אסורי גילוח
שְׁנֵי לַאוִין בַּתּוֹרָה בְּאִיסוֵּרי גִילוּח:
א. "לֹא תַּקִּיפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם",
ב. "וְלֹא תַּשְׁחִית אֶת פְּאַת זְקָנֶךָ"
-
"פְאַת רֹאשְׁכֶם" הֵן קְבוּצַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁמִּצִידֵי הַמֶּצַח לִפְנֵי הָאוֹזְנַיִם, מָקוֹם שֶׁמִּתְחַבְּרוֹת שַׂעֲרוֹת הָרֹאשׁ עִם שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן. וכָל רֹחַב אוֹתוֹ מָקוֹם, מִכְּנֶגֶד הַמֶּצַח עַד לְמָטָּה מִן הָאֹזֶן, הוּא בִּכְלָל פְּאַת הָרֹאשׁ.
-
"לֹא תַּקִּיפוּ" בָּא לֶאֱסוֹר גִּילּוּח פֵּאוֹת הָרֹאשׁ. גִּילּוּח מֻחְלָט בְּכֹּל אֶמְצָעִי (סַכִּין, מְכוֹנָה, מִשְׁחָה)
-
"פְאַת זְקָנֶךָ" כָּל הַזָּקָן, וַאֲפִלּוּ מָה שֶׁתַּחַת הַגָּרוֹן, הוּא בִּכְלָל "פְאַת זְקָנֶךָ" וְאָסוּר לְגַלֵּחַ בְּסַכִּין אוֹ בִּמְכוֹנוֹת גִּילּוּחַ הַמְגַלְחוֹת כְּסַכִּין.
-
בִּמְכוֹנוֹת גִּילּוּחַ חַשְׁמַלִיוֹת יֶשְׁנָם סוּגֵי מְכוֹנוֹת הַמּוּתָרוֹת, וַהֲרֵי הֵן כְּמִסְפָּרַיִם, וּמוּתָר לְגַלֵּחַ בָּהֵן אֶת הַזָּקָן, וְאָסוּר לְגַלֵּחַ בָּהֵן אֶת פֵּאוֹת הָרֹאשׁ כְּלָל. אוּלָם יֶשְׁנָן סוּגֵי מְכוֹנוֹת שֶׁאֲסּוּרוֹת, וְעַל כֵּן יֶשׁ לְבָרֵר עַל פִי שְׁאֵלַת חָכָם לְגַבֵּי כָּל מְכוֹנָה, אִם מוּתָּר לְהִשְׁתַּמֵשׁ בָּה אוֹ לֹא.
-
מוּתָר לְהִתְגַּלֵּח בְּמִשְׁחָה (מִשְׁעִי), וּבִּלְבָד שֶׁלֹּא יִגְרוֹר אֶת הַשֵּׂעָר בְּסַכִּין אוֹ בְּדָבָר חַד, אֲבָל בְּקֵיסָם מוּתָר. (מוּתָר לַזָקָן וְלֹא לַפֵּאוֹת)
·
-
כָּתַּב הָרָב חִיד"א בְּסִפְרוֹ "בִּרְכֵּי יוֹסֵף": "הַמְגַלֵּחַ זְקָנוֹ אוֹ שַׂעֲרוֹת הָרֹאשׁ בְּתַעַר, גָדוֹל עֲווֹנוֹ מִנְּשֹא, שֶׁעוֹבֵר בְּכָל יוֹם עַל כַּמָּה לַאוִין. וּמִלְּבַד שֶׁעוֹנְשׁוֹ חָמוּר מְאוֹד לְפִי הַדִּין, הוּא מוּחְרָם מִפִּי גְּאוֹנֵי עוֹלָם, מָרָן וכָל גְּאוֹנֵי זְמַנּוֹ", עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
סנהדרין בטלו -אך 4 מיתות בית דין לא בטלו
כָּל פַּעַם שֶׁמְּגַלֵּחַ זְקָנוֹ בְּתַעַר עוֹבֵר עַל חֲמִשָּׁה לַאוִין, וְחַיָּב עַל כָּךְ מְאָה תִּשְׁעִים וְחָמֵשׁ מַלְקוּיוֹת, וְאַף שֶׁאֵין רְשׁוּת לְבֵית דִּין לְהַלְקוֹת אוֹתוֹ, כִּי בָּטְּלָה סַנְהֶדְרִין, דִין אַרְבָּע מִיתוֹת בֵּית דִּין לֹא בָּטַל:
-
סְקִילָה - אוֹ שֶׁנּוֹפֵל מִן הַגָּג אוֹ חַיָּה דוֹרַסְתוֹ וכו'.
-
הֶרֶג - נִמְסָר לַמַּלְכוּת, אוֹ לִסְטִים בָּאִים עָלָיו וכו'.
-
חֶנֶק - טוֹבֵעַ בַיָּם וכו'.
-
שְׂרֵפָה.
שבעה לאוין
כָּל אַחַת מֵאַזְהָרוֹת אֵלוּ שֶׁל גִילוּח בְּתַעַר, חֻמְרָתָהּ - כְּמוֹ אִיסוּרֵי טְרֵפָה, חֲזִיר, שְׁקַּצִים וְכוּ', וַחֲיָבִים מַלְקוֹת עַל כָּל אִסּוּר גִּילּוּחַ שֶׁל פֵּאָה מִשְּׁתֵּי פֵּאוֹת הָרֹאשׁ וְעַל חָמֵשׁ פֵּאוֹת הַזָּקָן. וְאָמְרוּ חז"ל: "כָּל הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה, מְלַפַּפְתּוֹ וְהוֹלֶכֶת לְפָנָיו וְכוּ'."
אִם כֵּן הָאִישׁ שֶׁהִרְגִיל עַצְמוֹ לְגַלֵּחַ בְּתַעַר, רְעָדָה תֶּאֱחֹז נַפְשׁוֹ בְּזָכְרוֹ שֶׁכַּמָּה מֵאוֹת מַלְאֲכֵי חַבָּלָה יָרוּצוּ אַחֲרָיו, וְיֹאמְרוּ נִבְרֵאתִי בְּיוֹם פְּלוֹנִי, וְאַחַר כָּךְ יוּגְמַר דִינוֹ, וּמִי יָכוֹל לְשָׁעֵר גֹדֶל הַיִּסוּרִים וְהַצָּרוֹת שֶׁיִּסְבּוֹל.
חוֹבָה לְהַשְׁגִיחַ ולְהַזְהִיר אֶת הַבָּנִים מִקַטְנוּתָם, וּלְלַמְּדָם לְהִשָּׁמֵר מְהֲשְׁחַתַת פֵּאוֹת הָרֹאשׁ בְּסַכִּין,
כִּי רַבִּים טוֹעִים וְחוֹשְׁבִים שֶׁאֵין אִסּוּר לִקְטַנִּים.
מקום פאות הראש
מְקוֹם פֵּאוֹת הָרֹאשׁ מַתְחִיל מִזָוִית כְּנִיסַת הַשְּׂעָרוֹת בַּמֶּצַח עַד אֶמְצַע גֹּבַהּ הָעִיגוּל שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הָאֹזֶן שֶׁל הַמָּקוֹם הַפָּנוּי מִשַּׂעֲרוֹת.
כָּל רֹחַב מָקוֹם זֶה אָסוּר לְגַלֵּחַ בֵּין בַּמְּכוֹנָה וּבֵין בְּמִסְפָּרַיִם בְּסָמוּךְ לִבְשָׂרוֹ. אֲבַל מוּתָּר לְגַלֵּחַ עַל יְדֵי פְלַסְטִיק מס' 2.
יֵשׁ לְהִזָּהֵר מְאֹד בְּשָׁעָה שֶׁהַסַּפָּר מְתַקֵּן אֶת הַשְׂעָרוֹת שֶׁל מְקוֹם הַפֵּאוֹת, וּבִּפְרָט בְּזָוִית הַמֶּצַח אוֹ מֵאַחוֹרֵי הָאֹזֶן בֵּין בַּמְּכוֹנָה וּבֵין בְּמִסְפָרַיִם בְּסָמוּךְ לִבְשָׂרוֹ, שֶׁלֹּא לַעֲבוֹר אֶת הַגְּבוּל הַנָ"ל שֶׁנִּכְנָס לִגְבוּל מְקוֹם הַפֵּאוֹת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁלֹּא לְגַלֵּחַ מֵאֲחוֹרֵי אָזְנוֹ בְּתַעַר, אַךְ כְּשֶׁמְּגַלֵּחַ שָׁם בּפְלַסְטִיק מס' 2 - זֶה מוּתָּר.
הרגיל בעבירה
כְּשֶׁאָדָם רָגִיל בַּעֲבֵרָה, וַאֲחֵרִים לְמֵדִים מִמֶּנוּ לְהָרֵעַ, וּמַתְחִילִים גַם הֵם לְהָקֵל בְּאוֹתוֹ עָווֹן, הוּא נֶעֱנָשׁ עַל עֲווֹנָם. וּלְהֵפֶךְ, כְּשֶׁאָדָם מִתְחַזֵּק בְּמִצְוָה כָּלְשֶהִי, וַאֲחֵרִים לְמֵדִים מִמַּעֲשָׂיו וּמִתְנַהֲגִים גַם כֵּן כְּמוֹתוֹ -
זוֹכֶה הוּא לְשָׂכָר עַל כַּךְ.
המגלח בתער פסול לעדות
יָדוּעַ שֶׁמִי שֶׁעָבַר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה דְּאוֹרַיְתָא (מִן הַתּוֹרָה) שְׁיֶּשׁ בּוֹ מַעֲשֶֹה, פָּסוּל לְעֵדוּת וְלִשְׁבֻעָה מִן הַתּוֹרָה. ע"י זֶה שֶׁמַּקִּיף פְּאַת רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ, פּוֹסַלְתוֹ הַתּוֹרָה מִלָּתֵת עֵדוּת וּשְׁבוּעָה, כְּמוֹ כֵן אָסוּר לּוֹ לִהְיוֹת שְׁלִיחַ צִבּוּר (יבי"א ח"ד), וּבִמְקוֹמוֹת מְסוּיָמִים מַקְפִידִים שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹתוֹ לַתּוֹרָה.
כַּמָהּ טוֹרְחִים וְנִזְהָרִים הָרַבָּנִים – כֶּשֶׁמְּסַדְרִים חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין - שֶׁלֹּא לְקַבּל עֵדִים מִכָּל הַבָּא לְיָדָם, שֶׁמָּא הֵם מְגַלְּחִים בְּתַעַר וּפְסוּלִים לְעֵדוּת.
מִכָּל גִילוּח בְּתַעַר נִבְרָא מַלְאַךְ רַע בִּדְמוּת שׁוֹר. וְהֵבִיאוּ רְאָיָה מהַפָּסוּק:
"לֹא תַקִּפוּ פְאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית", ר"ת פָּרוֹת. וְאַחֲרֵי הַמָּוֶת רַחֲמָנָא לִצְלָן, בָּאִים הַמַּלְאָכִים הַמַּשְׁחִיתִים הַלָּלוּ לִפְנֵי הָאִישׁ שֶׁהָיָה מְגַלֵּחַ בְּתַעַר, וְהַזָּקָן שֶׁלּוֹ יִגְדָּל, וְהַפָּרוֹת רוֹעִים בִּזְקָנוֹ וְתוֹלְשִׁים מִן הַשֹּׁרֶשׁ. מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה - זֶה שֶׁעָקַר זְקָנוֹ מִן הַשֹּׁרֶשׁ, גַם הוּא יְקַבֵּל עָנְשׁוֹ כָּכָה.
הַמְּגַלֵּחַ בְּתַעַר מִתְגַלְגֶּל בְּפָּרוֹת. (מהאר"י ז"ל)