קדושת שביעית

שנת שמיטה

שנת תשפ"ב היא שנת שמיטה

 

 

(ליקוטים מתוך החוברת קדושת שביעית, חוברת שבת יחד, האמת היחידה, קיצור דיני שמיטה וקיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף)

 

 כתוב בתורה: "ושש שנים תזרע את ארצך… והשביעית תשמטנה ונטשתה…"

נצטוינו בתורה לשמור את שנת  השמיטה שחלה מידי שבע שנים.

מנין שנות השמיטה התחיל לאחר שחילקו את הארץ בימות יהושע בן נון.

 

כל הדר בארץ ישראל  חייב ללמוד ולדעת את הלכות מצוות

התלויות בארץ כדי שלא יבוא לידי מכשול.

 

ארץ ישראל היא החשובה והמיוחדת מכל הארצות, וכשנאמר בתורה על כניסת היהודים לארץ ישראל, מיד הודיע להם ה' גם על "מצות "שמיטה", "כי תבואו אל הארץ………ושבתה הארץ....…

 

כל מעלת ישיבתה של ארץ ישראל הוא בקיום המצוות התלויות בארץ, שעל ידן מתקשרים יושביה עם מהותה ותוכנה הפנימי של הארץ הקדושה,  ומקדושת השכינה שבארץ ישראל וטהרתה, ניזונים היושבים עליה על ידי שאוכלים מפריה ושבעים מטובה בקדושה ובטהרה.

וכה מיוחדת היא מצות שביעית שהתורה מפרטת שמחמת אי קיומה גלו ישראל מארצם.

 

 

70 שנות גלות בחורבן בית ראשון בגלל

70 שמיטות שלא שמרו

התורה הזהירה לא לעבוד את האדמה בשנת השמיטה:

           "ובשנה השביעית שנת שבתון יהיה לארץ ...….שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור""(ויקרא כ"ה ד) עבירה על ציווי זה תגרום לגלות.

הגלות אחרי חורבן בית ראשון נמשכה שבעים שנה, כמספר השמיטות והיובלות שלא שמרו בני ישראל מיום כניסתם לארץ.

מספר שנות הגלות יהיה זהה למספר שנות החטא, השממה בעת הגלות תכפר על הפרת  צו התורה להשבית את האדמה, בשנות השמיטה. והשימותי ...את הארץ ושממו עליה אויבכם היושבים בה. אז תרצה הארץ את שבתותיה, את אשר לא שבתה בשבתותיכם בשבתיכם עליה. (ויקרא כו').                                                                        

 

מצות שמיטה דומה למצוות שבת.

יום השבת הוא היום השביעי בשבוע ומקודש מכל הימים. שובתים בו ממלכות רבות וממלאים אותו תוכן רוחני.

וגם שנת השמיטה היא השנה השביעית, והיא מקודשת משאר השנים. שובתים בו ממלאכת האדמה, מפקירים את פירותיה, וממלאים אותה בתוכן רוחני.לכן מצות השמיטה נקראת גם בשם "שבת הארץ".

 

הבטיחה התורה שעל ידי השביתה בשביעית לא יבואו

לידי הפסד וצער כפי שצפוי בדרך  הטבע, אלא "וציויתי את ברכתי"

 

הבטחת ברכת ה' בשנה הששית

התורה הבטיחה לשומר השמיטה שבשנה הששית כבר יתברך ביבול, שתספיק לו לשלש שנים. ובברכה זו רואים אנו שהתורה תורת אמת היא כי איזה מחוקק היה מסתכן להבטיח למאמיניו תשלום שכר מוקדם על מצוה שעתידים לקיים. שהלא כאשר ישראל מסכימים בדעתם לשמור את מצות השמיטה בשביעית, מתברכים הם כבר בשנה הששית.

 

פי שלוש

מסופר על הרב סלמן מוצפי זצ"ל שהיה זורע בחצר חיטה כדי לקיים מצוות בארץ והיה שומר את החטים וטוחנם כדי לעשות בהם מצות לפסח . כל שנה היה גדל לו 7 קילו חיטה ובשנה השישית שלפני השמיטה גדל לו 21 קילו חיטה בדיוק פי שלוש עד שנצרך לעזרה כדי לקצור את כל החיטה.

 

 

שלש מצוות כלליות נוהגות בשנת השביעית:

 

שביתת הארץ – לשבות מעבודות הקרקע ועבודות האילן.

שמיטת הפירות -  להפקיר כל שתוציא האדמה בשנה זו, והפירות קדושים בקדושת שביעית,

שמיטת כספים – להשמיט את כל החובות בשנה השביעית.

 

• במצוה זו של שביעית נצטוינו כדי שיזכור האדם כי הארץ המוציאה אליו פירות בכל שנה ושנה לא בכוחה וסגולתה, כי יש להם אדון  וכשהוא חפץ הוא מצווה להפקירם.

 

• בקיום מצוה זו נראה השגחת ה', ויבטח אדם תמיד בה' ואל יאמר מה נאכל מחר. 

 

•  בהמנעות מעבודת הקרקע ודיני השמיטה הנוספים אנו מביעים את אמונתנו שהכל שייך לה' "לה' הארץ ומלואה" והוא שנתן לנו את האפשרות להינות מיבול הקרקע.

              

• בקיום מצוה זו אנו מכריזים בפני העולם כולו כי לה' הארץ, והוא אדון היחיד הגוזר ומקיים, ומחיה את הכל. (ספר החינוך)

 

 

יעודה של שנת השמיטה הוא:

• להכיר שהקב"ה הוא אדון העולם. כאשר הוא מפקיר  את עבודת האדמה הוא מכיר בכך שה' הוא אדון העולם. במשך שנה שלמה  חודרת הכרה זו אל קרבו, ומשפיעה גם על שאר השנים.

 

• לחזק את מידת הבטחון בה'. האדם עלול להגיע למחשבה שהוא במו ידיו משיג את פרנסתו הוא זורע הוא קוצר, הוא דואג בעצמו למזונו. וזה משכיח ממנו שהקב"ה הוא הנותן לנו הכל. על כן צוה הקב"ה להפסיק את עבודת האדמה אחת לשבע שנים.  וכדי שהאדם לא ידע מחסור בשל שביתת הארץ, נותן ה' באופן ניסי ברכה בפירות האדמה בשנה השישית, כדי שתספיק התבואה לתקופה ארוכה.

 

מהלכות שמיטה

 

פירות וירקות

• כל דיני קדושת שביעית נוהגת רק בפירות שגדלו בקרקע של ישראל.

 

• פירות של שביעית ניתנו לאכילה, לשתיה, ולסיכה, וכל דבר שדרכו באכילה צריך לאוכלו, ודבר שדרכו בשתיה צריך לשתותו, ודבר שדרך לאוכלו חי לא יאכלנו מבושל, ודבר שדרכו להיאכל מבושל לא יאכלנו חי. 

 

• נכון להקפיד לקנות פירות וירקות אך ורק מחנויות המאושרות על ידי ועדות השמיטה.

 

• פירות הגדלים בקרקעות של ישראל שנמכרו לגוי על ידי הרבנות הראשית ב"היתר מכירה", אין צריך לנהוג בהם קדושת שביעית, שהרי הופקעו מקדושת שביעית כדין פירות של גויים ממש.  אבל אם מארח אצלו אדם שאינו סומך על היתר המכירה אסור להכשילו ולהאכילו ירקות שנקנו בשוק.

 

 

• פרי הקדוש בקדושת שביעית שדרכו לקלפו, מותר לקלפו בשביעית אף שאפשר לאכלו עם קליפתו, ומכל מקום הקליפה קדושה בקדושת שביעית, שהרי יש בה מעט אוכל. וצריך לעטוף את הקליפה או להכניסו לשקית ויניחנו בפח המיוחד לכך, עד שיפסל מאכילת אדם לגמרי.

 

• אין מוציאין פירות שביעית לחוץ לארץ, ואפילו לסוריא.

 

 

הטפול בגינות נוי

• ורדים, ופרחים הנטועים לריח, יש בהם קדושת שביעית. ולכן יש להיזהר בהן במוצאי שבת אחר ההבדלה שלא לזורקן לאשפה אלא לשמרן בקדושת שביעית.

 

• פרחים שאין להם טעם וריח ונטועים לנוי, אין בהם קדושת שביעית, אך לזרעם ולנטעם בשביעית ודאי אסור.

 

• מלאכות שאסור מן התורה לעשותן בשנה השביעית שהם: חרישה, זריעה, זמירה, קצירה, ובצירה, אסור לעשותן אף לצורך הצלת העץ או הפרות.

 

•   מלאכות שאין איסור עשיתן בשביעית אלא מדרבנן, כגון השקאה, ריסוס

       וזיבול,   מותר לעשותן לצורך הצלת העץ שלא יתיבש, או שלא יפסידו פרותיו, או

       כדי שלא יינזק נזק שאי אפשר לתקנו.

 

• גם בגינות הנוי הותרו מלאכות דרבנן כדי למנוע הזק. במה דברים אמורים, בהיזק שיגרם לצמחים שלא יצמחו כבראשונה, אבל הזק שיגרם לנוי הגנה ולפרחים באותה שנה, ולאחר שנת השמיטה תחזור הגנה לקדמותה לאחר ההשקאות והזיבול, אסור לעשות מלאכה דרבנן למנוע הזק זה.

 

• עציץ נקוב נחשב כקרקע לכל דיני שביעית.  אך אם הוא נמצא בבית ומונח על גבי אריחים מותר לטפל בו בשביעית כרגיל.

 

השקאה

• צמחים שאם לא ישקם יגרם להם נזק, מותר להשקותם בשעה שהם זקוקים להשקאה בשיעור המינימלי הנצרך לקיומם ולא יותר. ובכל מקרה של ספק או חוסר ניסיון ראוי להתייעץ במומחה נאמן.

• צמחים שידוע על פי הניסיון שאין צימאונם אלא זמני, וכשירד הגשם ישובו לאיתנם, אסור להשקותם. ולכן בימות החורף רוב ככל הצמחים אין להשקותם, אלא אם ידוע שמן צמח זה זקוק להשקאה אף בימות הגשמים.

 

זיבול, הדברה, עידור וניכוש

צמחים שאם לא יזבלום בשביעית יגרם להם נזק, מותר לזבלם בשביעית. 

אסור לנכש עשבים המזיקים לצמחי הנוי, ואם יגרם הפסד גמור לצמחים, מותר.

            אך אין לרססם בחמרי הדברה רעילים, אם הצמחים ראויים למאכל בהמה.

 

גיזום וכיסוח דשא

מותר לקטוף פרחים או ענפים משיחי בשמים להריח בהם, אבל אסור לקטוף כדי לחזק את השיח או כדי לעודד צמוח מחדש, וישנה מדרך הקטיפה המקובלת, שלא יחתוך אלא בשליש העליון או התחתון של הענף.

 

פרוזבול -תקנת הלל

כשראה הלל הזקן שהעשירים נמנעים להלוות לעניים בשנת שמיטה, פן תשמוט השביעית את חובם, ועוברים על מה שכתוב בתורה: "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וכו'. תקן פרוזבול כדי שלא ישמט החוב כדי שילוו זה לזה.

 

על ידי קיום שמיטת כספים באה מחילת עוונות לישראל, והדבר בא מידה כנגד מידה. אם אין ישראל גובים שטרותיהם בשמיטה, אף הקב"ה לא יגבה עבירות שלהם...כי סגולת השמיטה שלא יגבה הקב"ה העבירות. (נחל קדומים)

 

 

חיטים מתולעות

סיפר הגאון  רבי בנימין מנדלסון זצ"ל, רבה של   מושב קוממיות, שאחרי שנת השמיטה תשי"ב לא היה להם חיטים לזרוע, כי לא רצו להשתמש בחיטים שגדלו בשמיטה, וחיטים טובות מהשנה השישית לא ניתן היה להשיג.

 קיבוץ שכן היה מוכן לתת להם פסולת של חיטים מתולעות ושבורות מהשנה השישית בחינם.  ראש ענף הפלחה, ואנשי קוממיות היו מלאים בבטחון בה', שיצליח דרכם, החלו בחריש השדות שנחו כל שנת השבע, ולאחר גמר החריש זרעו  את החיטים המתולעות והשבורות. באותה שנה נעצרו השמים ולא ירד גשם, עד אשר אנשי קוממיות סיימו את הזריעה,  החקלאים תושבי הישובים הסמוכים שזרעו בקיץ שנת השמיטה, זרעיהם נרקבו באדמה. ואלו קוממיות הישוב היחיד בכל האיזור שאיחר את החרישה והזריעה,

דוקא אצלו הצליחה התבואה. וראו כולם כי ה' יתברך שולח ברכתו לשומרי שביעית.

 

 

​