בס"ד

חיזוק לשבים בתשובה

מתוך ספר התודעה

 למה מחצית השקל דוקא

למה ציוותא תורה מחצית השקל ולא שקל שלם? לפי שהשקלים באים לכפר על עוון העגל, ולא היו ישראל בעוון זה אלא מחצית היום בלבד, ... לכך אמרו חכמי ישראל: "לפי שחטאו במחצית היום, לפיכך יתנו מחצית השקל" (ירושלמי שקלים פ"ב)

  ועוד אומרים חכמי ישראל למה מחצית השקל? בא לרמז לאדם שידע תמיד שכל עבודתו שהוא עובד את אלקיו – הלואי שיגיע לכדי מחצית העבודה ממה שיש בכחו לעבוד, ולא ירום לבבו לומר עבדתי את ה' בכל כחי. ואפילו כשאדם מדמה בנפשו שנותן כחו ויגיעו לה' אין זה אלא "מחצית השקל" בלבד: לפי שהשקלים האלה באים לכפר על מעשה העגל, והואיל והנשים לא חטאו בעגל והאיש בלי אשה אינו אלא חצי גוף, לכן די לכל אחד במחצית השקל.

   עוד רמז לכך אמרה תורה להביא מחצית השקל לכפרה, לפי שאין הכפרה אלא על מחציתו של האדם ואילו מחציתו השניה טהורה היא תמיד ואינה נפגמת לעולם ומשום כך גם אינה צריכה כפרה:

האדם עשוי שורש וענף. שרשו בשמים היא, הנשמה הטהורה שניתנה באדם והיא חצובה מגבהי מרומים והיא נשארת בטהרתה לעולם: וענפיו על הארץ, הם כחות הנפש הנגלים וכלי המעשה, וכל פגם שהאדם פוגם בחטאיו, אינו פוגם אלא בענפים אלה שהוא מפרידם משורשם שלמעלה. וכשהאדם חוזר בתשובה מחטאיו, אינו צריך אלא לחבר שוב את הענפים עם השורש העליון, להעלות כוחותיו וכל מעשיו ולקרבם אל כיסופי הנשמה:

   לפיכך נאמר בפרשת שקלים "כי תשא את ראש בני ישראל" ופירשו חכמים "כי תשא את ראש" שא את ראשם, זקוף קומתם! היינו, הרם מעשיהם אל שרש נשמתם וייעשו שלמים כבתחילה. לא בריה חדשה הם צריכים להיבראות אחר החטא שכן המחצית שבהם חיה וקימת טהורה ובריאה, היא תמיד, אין צריכים לתת כופר נפשם אלא מחצית השקל בלבד, ועם המחצית הזו יהיה שקלם שהם נשקלים לפני המקום שקל שלם.

ודבר זה חיזוק הוא לשבים בתשובה, שהתורה אומרת לו:

דע, כי לעולם אתה מקושר בנפשך עם הזכות הטהורה, ואין בכח החטא לפגום בך כלך אלא במקצת ממך בלבד. תקן את המקצת הזו, ונמצאת מתוקן בכל כלך!

ברבנו בחיי פרשת תצא - עמ' צג' כתוב:

וע"ד המדרש ועשית מעקה לגגך כי יפול הנופל ממנו. ראוי היה ליפול מששת ימי בראשית. אבל אתה לא תגרום שתהא מיתתו על ידך.

וענין המדרש הזה. כי כל הנבראים כלן נבראו בחפצם ורצונם והקב"ה הודיעם בראשית הבריאה כל עניניהם כלם וכל המקרים העתידים לבא עליהם, וכן הודיעם ימי חייהם ומיתתם היאך יהיה. וכן ענין מזונותם אם בריוח אם בצער אם ע"י עצמן אם משל אחרים.

 וכן דרשו רז"ל כל מעשה בראשית לדעתם נבראו לצביונם נבראו שנאמר: בראשית ב' "וכל צבאם, והכל רצו וקבלו, ועל זה אמרו ראוי היה ליפול מששת ימי בראשית, ואף על פי כן יש עונש גדול למי שמסבב, ולכך ועשית מעשה לגגך.