​

​

עלון 158

מינדל בת שיינדל דבורה

לפני מספר שבועות מינדל אובחנה במחלה הנוראה. הכאב העצום ותופעות הלוואי כתוצאה מהטיפולים קשים מנשוא . יש נשים שלא מדברות על המחלה שלהן וסובלות בשקט , אף אחד לא יודע עליהן ומינדל רוצה לדבר גם בשמן. אחד המקומות שאיבחנו אצלה את המחלה הוא סמוך ללב ולריאות . נקודה מאוד חשובה למחשבה , התיקים שמונחים באלכסון נמצאים בדיוק באותו אזור בגוף וזה מבליט אזורים המחייבים כיסוי מלא.

נשים לא מדברות על כך ולא מבינות שזו הלכה. כששאלה חברה לגבי התיק שלבשה בצורה אלכסונית , היא ענתה: "מה הבעיה??" וכשראתה את עצמה היא הייתה ממש בהלם שככה היא נראית, כשהתיק מונח בצורה אלכסונית על הגוף הוא מאד מבליט וזה ממש לא צנוע.

אנחנו רוצות לעשות את רצון ה' וקו הישועות הוא צינור של קדושה אמיתית לעשות נחת לה' , להיות טובה יותר ומחוברת לה'. התופעה הראשונה מהטיפול במחלה הנוראה היא נשירת השיער . מינדי הלכה לטיפולים ואמרו לה שהשיער ינשור ושהיא צריכה לדאוג שתהיה לה פאה לכסות את הראש. לפני כמה שנים היא החליפה את כיסוי הראש שלה מפאה למטפחת. לקח לה זמן להגיע למקום הזה. נשים שאלו אותה : "אבל איך את חולה במחלה הנוראה?, הרי החלפת למטפחת !" היא ענתה: " אנחנו לא יודעות חשבונות שמים!"

מספרת עד כמה קשים הטיפולים במחלקה. תופעות הלוואי שיש אחרי הטיפולים, כל מציאות החיים במשפחה משתנה בגלל החולה בבית , אין יום אחד נורמלי . הסדר יום של הילדים משתבש, הורים צריכים לבלות ימים שלמים ליד הילדים שלהם והגוף נדקר בלי סוף במחטים, הם סובלים מתופעות לוואי של תרופות שונות ומשונות, כדי לדכא את המחלה. חולות יושבות וסובלות בשקט ולא תמיד יכולות לעמוד ולדבר בפני ציבור .

מינדי לוקחת את רשות הדיבור בכדי להעביר אליכם את המסר הזה. רואים שזו מחלה שה' הביא. תשאלו את הרופאים האונקולוגיים במחלקות בבתי חולים, רוב החולים הם יהודיים. ואנחנו צריכות לעשות חשבון נפש נוקב עם עצמנו. למה זה קורה? כל כך הרבה חסד מסתובב בעם ישראל. אז למה עם ישראל סובל כל כך ? זה סבל מעבר לכל דמיון. אין הסבר הגיוני למה שקורה. החיים השתנו. אין כח לסבול. כל כך הרבה צער שמתמשך זמן ארוך. המסע הזה קשה מנשוא. אנחנו צריכות ישועה אמיתית, לשמור את היופי שלנו בבית עבור הבעלים. כל כך הרבה מכשולות יש ברחוב וזה גורם למחלות.

מארגון חסד גדול אמרו למינדי שזה בטוח שיער כנגד שיער. איך אפשר להסביר את העובדה שכשכל הנשים הלכו בכיסוי ראש צנוע - המחלקות האונקולוגיות היו ריקות לחלוטין? אנחנו רוצות לעשות נחת לה', שלא יהיו חולים שעוברים כזה צער. מינדי אומרת שהיא מדברת בשם כל החולות שלא יכולות לשתף ברגשותיהן. חשוב לעשות שינוי עבור החולות וכלל ישראל

נשים, נעשה מעשה ! חייבים להפסיק את הכאב הגדול הזה שנמצא אצל החולים האונקולוגיים ! הכאב עצום ! כל החיים נעשים סביב הרופאים ואין לה יכולת לתפקד כאמא לילדים שלה, כאישה לבעלה, לטפל, לבשל ולנקות בבית . כל יום היא צריכה ללכת לבדיקות ולהידקר במחטים.. יש לנו את המפתח לעזור ולעצור את החולי הזה. הרבה צדיקים אומרים שהמשיח יכול להגיע, אבל אנחנו עוצרים... הגענו למצב שלא יודעים אם אישה נשואה ... כי היא הולכת עם פאות ארוכות.... צריכים לראות אם יש לה טבעת על היד. יצר הרע גדול ! צריך להתחנן לה' שנזכה לעשות את הדבר הנכון. אנחנו לא רוצות להיות הסיבה שבגללה יהיו חולים בעם ישראל. כולן רוצות לעשות נחת לה' שלא יהיו כאלו חולים שעוברים צער. יצאנו בקמפיין עולמי למען מינדל בת שיינדל דבורה וחולי עמ"י. מי שלוקחת על עצמה מטפחת ל - 40 יום ויותר שמה יועבר לגדול הדור לברכה בכל העניינים. שמות יש להעביר במייל או בתא ה קולי : 055-6747443

 

צימר או בית מלון???

זו תקופה של הבנות לפני סמינרים, הבנים לפני ישיבות וצריך זכויות להצלחתם. בבין הזמנים כולם רוצים לצאת לחופשה, ללכת לבית מלון ולצערנו הרב יש פיתויים גדולים , במיוחד בנגישות של פרסומים ואינטרנט.

בואו רגע נעצור לפני שאנחנו מגיעים למקום שהוא עמוס באנשים, המקום הוא ערבוביה של גברים ונשים? אנחנו לא יכולים לדעת ולהבין כמה אפשר ח"ו להיכשל ולהכשיל את הרבים. בתי מלון זה נחמד וכיף, אבל יש תערובת הנוצרת בחדרי אוכל ובלובי כשיושבים גברים ונשים. כל השנה אנחנו מקשיבות יום יום לקו, אבל מה קורה כשמגיעים לבית מלון? ברגע אחד הכל עלול להיות מותר ..... מי שיכולה לקחת דירה פרטית או צימר נפרד, עדיף !

 

פלאפון כשר לעסקים....

היה לי פלאפון לא כשר , סמארטפון מוגן . התחלתי עסק ורציתי לפרסם אותו דרך רשתות חברתיות.... לא הגיעו אלי לקוחות , עשיתי חשיבה נוספת והבנתי שזה גוזל לי זמן ולא עוזר בפרנסה ואין טעם שאשאיר את המכשיר בבית. ידעתי שיהיה לי קשה , אך קיבלתי על עצמי להתנתק מהפלאפון וכך עשיתי. נוצרה בעיה, עיצבתי מגנטים לפרסם את העסק שלי והופיע בהם מספר הפלאפון הלא כשר. פניתי לה' וביקשתי שייתן לי סימן. הלא יאומן קרה, אמרו לי מהדפוס שהם עוד לא הדפיסו את המגנטים , הרגשתי במוחש שזה נגד הטבע . הייתי בהלם. ביקשתי שיעצרו את ההזמנה ושלחתי מספר של פלאפון כשר. ביקשתי בזכות הקבלה שקיבלתי על עצמי שה' יפתח לי את שער הפרנסה.

​

עלון 159

​

כשכולם ערבים זה לזה

הייתי תופרת מצליחה, תפרתי שמלות ערב ושמלות כלה . שדרגתי את השיטה , הוספתי ידע והוצאתי ביצועים מהממים. קיבלתי המון מחמאות... הלקוחות זרמו...... ואז, נודע לי שיש את קו הצניעות והישועות , התחברתי והקשבתי ואז הגיעו המסקנות ובעיקר המצפון.... מהקו שאבתי את הכוח ועזבתי את התפירה, לא רציתי להיות זאת שמכשילה את הנשים להופיע בחתונות עם בגדים לא צנועים או כמעט לא צנועים. אמרתי לעצמי: " אולי אני מכשילה?" הרבה פעמים גם בלי לדעת.. כשאני תופרת לעצמי שמלה אני יותר מקפידה וכשלקוח ה מבקשת אני צריכה להיות כפופה לבקשתה. החלטתי לעזוב את התפירה ! זה היה קשה! זה היה לא מובן . משפח תי ב"ה גדולה ואני מפרנסת יחידה. אנשים הסתכלו עלי כחסרת אחריות, אך לא מיהרתי להסביר את שיקולי ולא ניסיתי לגונן על עצמי, רק הסברתי לכולם שיש בורא עולם. יש לי עוד מקצוע שלמדתי ולאט לאט התמחיתי בו. מאותו יום שעזבתי את התפירה, נהייתי מאסטרית. ה' עשה אותי מאסטרית ו הלקוחות התחילו לזרום ... והכלכלה בבית? לא רק שלא ניזוק ה, אלא השתפר ה למופת. אני מרגישה שלא רק שהפסקתי לתפור , אלא התחזקתי ואני מקווה שגרמתי לעוד נשים לח שוב מחדש . ככה זה כשכולם ערבים זה לזה.

​

לא ידעתי איך לצאת מזה...

קבלות רבות קיבלתי. השתדלתי מאוד לא להעביר מיד ליד, אפילו שהניסיונות רבים מבחינה טכנית, לא לעלות במעלית עם גברים , למרות שזה היה מקובל אצלנו בבניין, לא לדבר בפלאפון באוטובוס, לא לשבת לפני גבר באוטובוס ועוד קבלות רבות להצלחת בני. לבני בן השמונה היה מאוד קשה בלימודים, בפרט בעניין של הקשב והריכוז, לא ידעתי איך לצאת מזה. קיבלתי על עצמי לשמוע בלי הגבלה סיפורי ישועות ולהגיד שזה יהיה לזכותו, שיהיה רגוע ושיצליח בלימודים. אחרי מספר חודשים קיבלתי ילד חדש במתנה . הילד השתנה. הוא מתנהג כראוי, מקשיב, ללא עזרה ואין לו שום בעיה של קשב וריכוז. הוא כותב כל מה שצריך, הוא מצליח ומשתתף בלימודים. פשוט ראינו ישועות מעל הטבע והכל בזכות ההשתדלות בצניעות.

​

בשורות טובות אחרי 8 שנים

אחותי הייתה נשואה 8 שנים וציפינו לבשורות טובות. החלטנו לאסוף 40 נשים ללימוד הלכות צניעות ולשמיעת סיפורים. הצלחנו לאסוף 60 נשים, כל אחת ניסתה לעזור , 'מי כעמך ישראל' . כמה שיותר נשים יותר טוב. ברגע שהתחלנו ללמוד ובמהלך הלימוד ראינו ישועות גדולות. ביום ה- 40 אני התארסתי וב"ה לאחר תשעה חודשים אחותי ילדה בן בריא ושלם. ראינו במוחש איך שכל המתפלל על חברו נענה תחילה. עשיתי את זה לזכותה וזכיתי בבן תורה וגם באחיין מתוק וחכם במיוחד, בזכות כל התפילות וכל הקבלות של בנות ישראל הצדיקות והצנועות.

​

שתזכה לשלום בית

כאשר חברתי סיימה את הלימודים בסמינר היו לה שתי הצעות עבודה , עבודה כמורה בבית ספר וכסוכנת ביטוח. היא בחרה לעבוד כסוכנת ביטוח במשרד שנחשב מאוד שמור! ובעבודה, כל אחת רצתה לרכוש כמה שיותר לקוחות שיקנו את הביטוח. כל שיחת טלפון עם לקוח הייתה בצורה חביבה וקלילה שאסורה על פי התורה, גם כתיבת מיילים הייתה בצורה לא צנועה... היא הייתה בחורה צעירה שראתה ש כ-ו-ל-ם מתחנפים אחד לשני.. האינטרנט בעבודה היה חסום, מלבד פעם בחודש כשהיו צריכים לעשות ריענון על החומר. במשך כשעתיים שלוש האינטרנט היה נפתח וכל הבנות נהגו לצפות בדברים שאינם ראויים.. חברה הודתה בפני חברתי שלמרות שעברו שנים, יש כל מיני דברים לא ראויים שהיא הסתכלה והם נכנסו לה חזק לראש ופשוט לא יוצאים, במיוחד החנפות... אחת העובדות הגיעה מבית מאוד חזק והתחילה לעבוד בצורה רצינית וחזקה , אבל ירדה מטה מטה מכשול נוסף שהיה לה, אסיפות הצוות. הן היו יושבות בשולחן אחד יחד עם הגברים וכל אחת דאגה להתלבש בצורה יפה , העיקר למצוא חן. אף אחת לא הייתה מודעת לחומרה של ההכשלה בדיבור ובמראה , בפרט בעניין של 'להתחנף לבוסים'. היום היא רוצה להתוודות ברבים על מה שעשתה ושיהיה לה לכפרה.

חשוב להזהיר הורים ששולחים את הבנות לעבודה במקום שהאינטרנט חסום וגברים יושבים רק בחדר, אבל אף פעם לא יודעים מה קורה בשטח, שגם אינטרנט חסום הוא לא תמיד חסום ובוסים שנמצאים בחדר , הם לא תמיד בחדר. . היא מבקשת מה' שהפרסום יהיה לכפרה על כל מה שחטאה במשך שנים ושתזכה שהבעיה בשלום הבית תיעלם ויזכו לישועה שלמה.

​

​

עלון 156​

קו מאחד לבבות

זכיתי ונולדה לי בת לפני חמישה חודשים , היא נולדה עם מום לבבי מורכב המצריך ניתוח לב פתוח. זכיתי להתחבר לקו הצניעות לפני כשלוש שנים. רגישויות רבות התחזקו אצלי. חלק מהקבלות שקיבלתי על עצמי במהלך ה - 3 שנים הם שני כיסויי ראש גם בבית ועכשיו נאמר לי ש מה שהכי יעזור לבתי, אלישבע זה להוסיף 5 נשים חדשות שלא מכירות את הקו ובזכות מסירות הנפש שלנו הנשים – ה' יעשה נס מעל הטבע.

 

לפני הניתוח הכינו אותנו לתרחישים נוראיים ... ולגרוע מכל..... עכשיו אני לידה והיא ערה , היא במחלקה רגילה ולא מחוברת לשום מכשיר , לא להנשמה ולא לחמצן , רק למדדים, כדי לראות שהיא בסדר. היא משחקת ומחייכת ואפילו צחקה היום. אני פשוט בהלם ומרגישה בתוך חלום. קרה לנו נס שלא מדרך הטבע, נס שקרע שערי שמים, המנתחים הצליחו לתקן את מה שהיה צריך לתקן וב"ה הם מרוצים.

 

הוכחתן, שאפשר לקרוע שערי שמים וששערי דמעה לא ננעלו. הקו מאחד את הלבבות ושה' יעזור שנזכה לקדש שם שמים. נתתם לי הרבה כוח . תודה על העלונים ועל הערכות שחולקו בשניידר במהלך הנ יתוח.

​

היום הכל השתנה

אישה צעירה קמה יום אחד עם סימנים של אירוע מוחי, שיתוק בחצי גופה. במהלך בדיקות בבית חולים גילו אצלה את המחלה. באותו רגע , היא החליטה החלטה נחושה ! להוציא את האינטרנט מהבית, למרות שזה היה לצרכי עבודה, אנחנו הילדים הגענו לאן שהגענו... כולם בבית זרקו את הטלפונים הלא כשרים לרפואתה ועברנו ל טלפון כשר. לא עבר זמן רב והלא יאומן קרה . לאחר בדיקות מקיפות של MRI לא נמצא שום זכר או סימן של אירוע מוחי. הרופאים לא האמינו ! זה היה נס מעל הטבע .

 

לאחר תקופה מסוימת, הציעו שוב לאימי , עבודה עם אינטרנט והפעם ממש מסונן, הייתה לה התלבטות קשה. כל היום והלילה תקפה אותה שוב הרגשה לא טובה כמו בעבר...... היא הרגישה לא טוב. היא קמה בבוקר עם החלטה נחושה - לא משנה כלום, שום דבר . האינטרנט לא נכנס יותר לבית ולא משנה כמה עבודות היא תפסיד בשל כך.

 

היום היא ב"ה מרגישה טוב . היא עובדת בעבודה טובה והאינטרנט לא נמצא בבית. מה היא הרוויחה מזה היום?? ילדים תלמידי חכמים, שלום בית, בריאות הנפש והגוף והעיקר, לעשות את רצון אבינו שבשמים. הקב"ה לא רוצה אינטרנט בבית ! אם את צריכה פרנסה, בריאות: המפתח להצלחה , גם אם לא רואים מהר את הישועה, זה קבלה מאוד גדולה ות זכי לראות הרבה ישועות.

​

צעד לא קל

לאישה המיוחדת שביקשה חיזוק , אחרי ש הוציאו את האינטרנט המסונן מהבית ועדיין לא ראו את הישועה. אני מעריצה את הצעד שעשיתם, זהו צעד קשה המכיל בתוכו שני מרכיבים קריטיים , הניסיון של האינטרנט, במלחמה של היצר נגדנו בדור האחרון לפני המשיח והמרכיב השני זה אמונת חכמים.

 

בתקנון של הרב וואזנר זצ"ל, שקבע את הכללים שמאפשרים את השימוש באינטרנט לפי ההלכה ובדרך התורה. הוא פסק שאם חייבים אינטרנט לצרכי פרנסה, שהוא לא יהיה בתוך הבית . שמעתי סיפור על בחור ישיבה איכותי שלהורים שלו יש בבית מחשב מסונן, כי הם עוסקים בצרכי ציבור והבחור יודע לפתוח את החסימה וכשהוא מגיע הביתה לבין הזמנים, הוא יושב על המחשב, בלי ידיעת ההורים ונופל .... ונופל.... ולא מצליח בשום אופן לעמוד בניסיון ולהתגבר.

 

כששומעים כזה סיפור , מבינים כמה גדולי ישראל מרחיקים לכת יותר מאיתנו, שקבעו את כל הכללים וביניהם את הכלל הזה. אם חייבים אינטרנט מסונן לצורך פרנסה, שהוא לא יהיה בתוך הבית. הציות לגדולי ישראל זה העוגן היחיד והאחרון שנשאר לנו כדי להינצל. אתם בחרתם בחירה נכונה! ה' גאה בכם ומחכה לראות שההחלטה שקיבלתם על עצמכם היא סופית ושאתם לא מסתכלים לאחור ולא חושבים כמה אז היה נוח וכמה עכשיו יותר מסורבל.

 

אם מחליטים שאין אופציה לאינטרנט מסונן בבית ואין אפשרות כזאת, אז לא מסתכלים כמה קשה וכמה קל . פשוט מחליטים וחותכים סופית! ה' רואה שאתם איתו ועשיתם את הצעד הזה, בשביל לעשות לו נחת רוח ובוודאי ישפיע עליכם שפע של ישועות מיוחדות ומאירות .

​

הדיל שלי עם ה'

זכיתי שבבית שלי יש חלוקת עלונים. אני מקבלת לביתי 40,000 עלונים וזה מצריך ממני להתקשר לבנות שמקבלות ממני את העלונים וגם למשלוחנים. לפעמים זה מאתגר ולעיתים קשה מאוד. החלטתי לנצל קושי זה ולהמיר אותו לקושי אחר, קושי קבלת בנותי לסמינרים. כל פעם שהיה משלוח לביתי אמרתי לה' שקושי זה יהיה במקום הקושי של תקופת הרישום לסמינרים. זה היה הדיל והעסקה הכי טובה שעשיתי עם ה'. מהרגע שהתחלתי את הרישום לסמינרים עברו שלושה חודשים וקיבלנו תשובות חיוביות. התקבלנו. זה היה הדיל שלי עם הקב"ה להמיר קושי בקושי. ראיתי פה מידה כנגד מידה .

​

​

עלון 157

סיפורה של חוה פישר

לפני כ- 10 חודשים סיפורי התפרסם בקו הישועות . נשאלתי האם אכן החלום שחלמתי אמת , עניתי שכן. הוחלט לפרסמו בכל העולם ובכל השפות , בעברית, אידיש, אנגלית, צרפתית, רוסית וספרדית .

 

עבדתי אצל אישה צדיקה בעלת חסד שציפתה לגאולה . היא הייתה רבנית חשובה, בעלה רב ואני ראיתי אותה כדמות מופת . הסיפור החל לפני 20 שנה. הנפטרת הייתה חולה וטיפלתי בה. נקשרתי אליה נפשית. היא חבשה פאה מיושנת ובעיקר הייתה הרבה בבית. כמעט לא ראיתי אותה עם פאה , רק כשהייתה צריכה לצאת. זו הייתה פאה שראו שזאת פאה , לא פאה עדכנית ולא מושכת את העין, אלא ההיפך.

 

אחרי פטירתה, היא באה אליי בחלום ואמרה לי: "תראי איך הפאות נראות פה למעלה ...... " בתוך החלום , אני רואה שהיא מביאה אותי למקום גדול כאולם ומראה לי נשים יושבות והנשים נראות להבדיל אלפי הבדלות, כמו כלבים רובצים.... ראיתי את כל האולם , הוא היה מלא בנשים שהיו עם פאות על הראש והפאות שלהן נראו כדמות כלב על הראש. ראיתי שהפנים שלהן זה פני אישה, אבל בצדדים ועל הראש זה דמוי כלב. כמו האוזניים של הכלב שמתנדנדות , ככה הפאות מתנפנפות וזה נראה כמו של כלב , אבל בצבעי פאה: שחור, חום, בהיר, כל אישה באותו סגנון שהיא הלכה בעולם הזה, נראה פאה בסגנון כלב.

 

החלום היה נראה לי מפחיד, הנשים שם שידרו מצוקה וראו שאין להן אופציה להשתנות, הן רבצו. מכיוון שאינה דומה שמיעה לראיה, הנפטרת באה אליי בחלום ואמרה לי : "כן, ככה זה נראה. תסתכלי, ככה זה נראה. כן, בדיוק ככה" . היה לי מאד קשה אחרי שקמתי מהחלום. תקופה ארוכה היה לי קושי להיזכר . כשנזכרתי , הייתי בפחד גדול .

 

הנפטרת הגיעה אליי כמה פעמים במשך השנים , לא רציתי לעשות עסק מחלומות ובפרט שהיצר לא נתן לי. חשבתי .. ' אני אתקן את עצמי יותר בצניעות . מה אני צריכה להגיד לאנשים אחרים?' ראיתי באחד החלומות שעליתי כמו על סולמות, הרגשתי שאני עולה על עוד סולם ועוד סולם, עד שהגעתי אליה ואז ראיתי אותה יושבת ליד ילדים ושאלתי אותה: "למה את יושבת ליד ילדים? " היא אמרה שהיא אוהבת להיות ליד ילדים . מתי כן ירד לי האסימון שהחלומות אמת? בוקר אחד קמתי ונזכרתי בחלום שחלמתי בלילה . הנפטרת הייתה אצלי ואמרה : "למה לא הגעת לחתונה של הנכדה שלי?". ניסיתי לברר אם באמת באותו לילה הייתה חתונה של נכדתה . וכן , התברר שבדיוק באותו לילה הנכדה שלה התחתנה . הרגשתי שהחלומות אמת.

 

בכל החלומות שחלמתי היא נראתה בצער . בשנת תשס"ד הייתה תקופה שכל הנשים הורידו את הפאות, לא ראו פאה ברחוב ובאותה תקופה היא הגיעה אליי בחלום זוהרת ושמחה . כפי שאמרתי לגבי הפרסום... לא עשיתי מזה עסק, לא פרסמתי. היה לי קשה לפרסם ולא ידעתי איך...... בת דודתי אמרה שתפרסם , זה היה לפני כמה שנים, אך לא צלח.

​

היו הרבה מניעות. הפעם האחרונה שהיא הופיעה הייתה לפני הקורונה . היא באה אליי בחלום ו שאלה אותי באידיש 3 מילים ובעברית: "למה את מחכה???" ואת המילים האלו, "למה את מחכה?" לא אשכח. פחדתי ..... חשבתי שאקח הידור בצניעות, אבל לפרסם את החלום? ?? בשביל אנשים אחרים?.. אמרתי לעצמי: "אני לא צריכה לתקן את כל העולם ! לא, זה לא העסק שלי! מה לי ולזה? " היו הרבה מניעות וזה לא התפרסם. בקורונה היו לי המון נקיפות מצפון.... בפרט שאמרו שהקורונה זה מידה כנגד מידה, מלשון 'crown ', כתר.. שזה כתר על הראש. שאלתי את אמי : "מה אני עושה פה?" והיא אמרה שצריך לדבר!

 

בקורונה כשהייתי יוצאת ל רחוב, הייתי רואה נשים עם פאות ומסיכה ביחד, זה הזכיר לי את הנשים מהחלום. להבדיל אלף הבדלות, כלב נושך שמים לו על הפה חסימה. בכ"ז ניסן תשפ"ב , בסיום תקופת הקורונה, לפני שנה וחצי פרצה שריפה על גג הבניין שלנו ברחוב 'תלמודי' בירושלים . זה קרה ביום חמישי אחרי הצהריים , היו על הגג ילדים של השכנים, בני דודים, הנכדים שלי והילדים שלי. וב"ה חצי שעה לפני השריפה רובם לא היו במקום . יש לי נכדים שהם תאומים זהים, כשכולם ברחו ניסו לאתר אחד מהם ובסוף מצאו את התאום השני בגינה ליד הבית וככה על כל ילד בהתחלה לקח שעות לאתר כל אחד .

 

ב"ה הניסים היו מעל לדרך הטבע וגם אני עצמי ניצלתי. עליתי לעליית הגג ו שמעתי את הנכדה בוכה, רציתי להיכנס לתוך האש, חשבתי שאצליח להוציא אותה... לדאבון ליבנו הנכדה הכי אהובה שלי, הנכדה הראשונה. קראו לה, 'אודל בת שמעון הכהן' היא עלתה לשמים וביחד איתה עלו עוד הרבה ספרי קודש, היא עלתה עם 6 ש"ס שהיו בעליית הגג. היא נשרפה בספירת העומר בנצח, חסד, גבורה, תפארת וגבורה זה רמז לעקידת יצחק, היא הלכה מהעולם בעוז שבגבורה. היום שהיא עלתה לשמים, זהו יום השואה והגבורה. . כמה שעות אחרי שכיבו את השריפה , עדיין לא מצאו אותה. התפללו עליה בכל העולם , אנשים התעוררו וביקשו מד' שימצאו את אודל'ה . אחרי הרבה זמן של חיפושים, 70 אנשים מפיקוד העורף חיפשו את הילדה ולא מצאו אותה . נתנו לי רשות לעלות לגג ולהראות להם באיזו פינה שמעתי את הבכיות שלה וב"ה תוך כמה דקות מצאו אותה .

 

בסוף הקיץ שעבר , בעלי ובני עשו סיום הש"ס במוצאי שבת. במלווה המלכה, אבי הילדה אמר קדיש וזכיתי לפנות בוקר לראות אותה בחלום . התעוררתי .. והרגשתי שעמדה ממש לידי .. ושאלתי אותה: " אודל'ה .. כל כך הרבה זמן?" היא לא ענתה... רק חיבקה אותי.... היה לה חיוך גדול על הפנים! לנו קשה, אבל לה טוב .

​

עלון 154​

שרשרת של ניסים

סיפור הישועה שלנו הוא סיפור ישועה בהמשכים ... '3 זיווגים, 3 אחיות' ... היינו תקופה ארוכה בשידוכים, 3 אחיות ואח. בתחילה לא רצינו להתחבר לקו, כי היינו די סקפטיות לגבי הצניעות באופן כללי . אמרנו: " אנחנו צנועות ! הכל בסדר איתנו! ניסינו כ"כ הרבה דברים... מה הצניעות תעזור לנו?? " אמי שכנעה אותנו ואמרנו: " טוב, ננסה" . קיבלנו הרבה קבלות . לדוגמ א: לא לדבר בטלפון ברחוב ובאוטובוס, לא להתאפר , לא להתבשם ועו ד. פרסמתי את העלון בסמינר שאני מלמדת, חיברנו 40 נשים לשמיעת סיפורי ישועות ובאותו שבוע נפגשה אחותי הראשונה וסגרה וו ארט. ביום האירוסין שלה הייתה הצעה לאחות ה שנייה וגם היא התארסה. ב שבוע של חתונ ת הבת הראשונה נפגשה הבת השלישית ו התארסה . היו לנו 3 ימי ראשון ברצף של ניסים. יום ראשון אחד , הבת הראשונה התחתנה, יום ראשון שלאחריו הבת השלישית סגרה ווארט ויום ראשון אחריו ברצף , הייתה החתונה של הבת השנייה . מעל גדר הטבע! הקבלות שקיבלנו היו בלי סוף . כל המשפחה נרתמה, המשכנו עם הקבלות גם אחרי החתונות. המשכנו להתפלל. היום שלושתן נשואות עם ילד. היינו בטוחים שהסיפורים הגדולים קורים אצל אנשים אחרים ואצלנו זה לא יקרה... ה' אוהב את הצניעות . ה' משלם במזומן והסיפור שלנו לא נגמר. . המשכנו עם חלק מהקבלות וקיבלנו גם קבלות חדשות לזכות אחי הגדול . הוספנו עוד 40 נשים לשמוע את הסיפור וההלכה כל יום, התחזקנו עוד בצניעות ובאמונה שנזכה לראותו מתחת לחופה. המשכנו לשמוע עוד 40 יום גם אחרי שעברו ה - 40 יום הראשונים, אמי קיבלה על עצמה קבלה וה' שמע לכל תפילותינו ובזכות הקבלות הרבות שלקחנו וצרוף 80 נשים, זמן קצר אחרי ה - 40 יום, אחי נפגש עם הכלה שלו וב"ה היום הוא נשוי. גם דברים שנראים מעל גדר הטבע ולא הגיוניים ונדמה , כי אין סיכוי שיהיו.. ה' חיתן את כל 4 מעוכבי השידוך .

 

אצלנו בבנין

שמעתי בקו אישה שסיפרה על נשים בבניין שלה הן קיבלו על עצמן, לא לשבת עם הילדים בשעות אחה"צ והערב בתוך הבניין או בכניסה, בישיבה על הגדר . בעיקר לא בליל שבת . אספתי כמה חברות , קיבלנו על עצמנו את הקבלה הזו וזכיתי לראות מספר ישועות שציפיתי להן. אנשים אמרו לי שזה ממש מכשיל ולא נעים לגברים שיוצאים ונכנסים בליל שבת ובמשך השבוע ש מקדמת אותן קבוצה של נשים עם הילדים בכניסה. ובליל שבת, יש נשים שרוצות להיכנס ולצאת מהבניין בלי שיסתכלו עליהן . הרבה יותר נחמד וצנוע לשבת עם הילדים בגינה.

​

אספה לנשים מיוחדת

המשותף לאסיפת הנשים שהתקיימה היה שלכולן יש ילד מיוחד וכולן דוברות אנגלית . הגעתי למקום עם ערימת עלונים במטרה לחזק ולחבר נשים לקו. התחלתי לספר להן מה זה קו הישועות וכמה ה' שמח עם כל קבלה . נראה היה שהרבה לא הכירו וסיפרתי כמה ה' אוהב כל קבלה שאנו מקבלות. לא יכולתי להמשיך להסביר, כי אישה שישבה לידי הפסיקה אותי ושאלה : "מי עומד מאחורי הקו הזה? איזה רבנים נותנים אישור לזה? אולי ז את אישה שאי אפשר לראות את העיניים שלה? ". עניתי לה: " על מה אנחנו בעצם מדברות? ה' אוהב את הצניעות! " במקום שיש הרבה קדושה שם היצר הרע נכנס ומנסה כמה שיותר להפריע . בתוך תוכי התפללתי לה' שיתן לי את המילים הנכונות לענות לה וה' עזר . אמרתי לכל הקבוצה: "תשמענה סיפורי ישועות ש היו לי ! לא למי שהו רחוק ! תגדנה, מה אתן חושבות? " התחלתי לספר סיפורי ישועות מיוחדים שהיו לי, בעקבות הקבלות הרבות שקיבלתי על עצמי. הנשים היו מרותקות והקשיבו לי היטב , כשסיימתי לספר באה אליי אותה אישה שבהתחלה כל כך התנגדה , היא חיבקה אותי ואמרה: "ניצחת אותי ! אני עכשיו מקבלת על עצמי לקנות ליבית ולשים אותה בפתחי הצוואר" . אישה נוספת ניגשה ואמרה שהיא התחזקה ורוצה שאחבר אותה עכשיו לקו והבטיחה שתתחזק יותר בצניעות. היה קידוש ה' גדול . אחת מהנשים שאלה אותי אם אני מורה , כי אני מאד יודעת לדבר ... אמרתי לה שממש לא! אני בסה"כ רוצה לעשות נחת לבורא עולם , לגרום לעוד נשים צדיקות להתחזק ולשמוע את הקו . נשים יקרות, לא להתבייש . ה' נותן ס" ד מיוחדת למי שרוצה לפרסם את הקו . חשוב ל הגיע לכמה שיותר נשים ש תתחזקנה !

 

מקצה לקצה

הגעתי לחתונה של אחת המכרות שלי, חיברתי אותה לקו לפני כחצי שנ ה. באתי לומר מזל טוב וראיתי שהיא ממש השתנת ה. החצאית התארכה, היא באה עם מטפחת צנועה ועדינה, התכשיטים ירדו. נראה שינוי מקצה לקצה. התענ יינו אחת בשנייה והיא מעצמה פתחה את הנושא ו הודתה לי . היא סי פרה ש היא מתחזקת ושהיא מרגישה אישה אחרת, יותר רגועה לילדים שלה. היא עשתה שינוי גם במכשירים שלה בבית והבית הפך למאושר, שמח, שליו ו משפחתי . השינוי הגדול שעשתה נתן לה כוח להמשיך בדרך המלך שהקב"ה סולל ומכין עבורה. אני מאוד התרגשתי ואמרתי לה שהיא הוסיפה לעצמה אלפי זכויות, שהיא מזכה את הרבים ו שכל הזכויות נשמרות ל ה. חשבתי ע ל כך שכ ל הזכויות הרבות שהיא אספה לעצמה הן גם התווספו לזכויות שלי. רציתי לחזק אתכן שחשוב לחזק עוד נשים ולחבר אותן, אפילו ש בהתחלה לא רואים שינוי. אנחנו לא יודעות חשבונות שמים. דבר לא הולך לאיבוד.

​

​

עלון 155

כוחם של העלונים והפצתם

התפללתי בציון של דוד המלך ע"ה. הגעתי עם עלונים לחלק. לפתע שמעתי 2 נשים מתווכחות, לא הבנתי בדיוק מה קורה . הסתובבתי ל אחור וראיתי שיושבת בחורה בלבוש לא צנוע ואישה מדברת בקול: " איך אפשר לבזות את המקום? זה לא מכובד .. ככה לא מתנהגים" והוסיפה : "בקורונה הייתה מסיכה וידעו לכסות את הפנים ועכשיו כשבאים לציון צדיק לא יודעים לכבד !" ניגשתי לאותה בחורה ול אי שה אמרתי בקול: " זאת נשמה יקרה של ה' ואת יודעת שהנשמות האלו הן מאוד גבוהות וצדיקות ואני בטוחה שהיא תקשיב , אבל יש דרך לומר דברים .. " הבחורה שתקה כל הזמן הזה שקיבלה את הצעקות . באתי אליה ואמרתי לה: "תשמעי , מי ששומע ת את חרפת ה ושותקת, עלי ה אומר הכתוב: "ו אוהביו כצאת...". היה לה ג'קט , אמרתי לה: "תשמעי צדיקה , אם את תכסי את עצמך עכשיו ותכבדי , תהיינה לך זכויות עצומות. יש לך כח לברך. אני מתחננת אליך, תברכי אותי!" היא שתקה ולא הגיבה לעלבונות ששמע ה. העברתי לה את המסר בקירוב ובאהבה גדולה . היא הסתכלה עלי, חייכה ואמרה : "אני יכולה לברך? " עניתי: "כן! את יכולה לברך נשים" . נשים התחילו לפנות אליה וביקשו שהיא תברך אותן וזה היה מדהים. הוספתי ואמרתי, כי יש לה זכות עצומה וכל הכבוד ששמה את הג'קט. ניגשתי לאותה הגברת שהטיחה בה ואמרתי לה : "נכון, אני מאוד מעריכה את הקירוב ". שלחתי לה עלונים ואמרתי לה : "את רואה? אפשר להגיש את הארוחה בכמה דרכים ! הדרך של הטחה וצעקות לא מוביל ה לתוצאה הרצויה ! " חשוב להבין, רואים נשמות אבודות וטועות וחשוב להשיב אותן הביתה, להשיב אותן לכור מחצבתן . אנחנו צריכות תמיד לזכור ולדעת, בנשמות הללו יש ניצוצות של קדושה וכל אחת שמקרבת אותן בצורה יפה עם חיוך , עם הפצת העלונים, עם מילים מקרבות , יש לזה שכר עצום בשמים! הנשמות האלו הן גבוהות מאוד ואשרי אותה אישה שיודעת לקרב דווקא את אותן נשמות יקרות. ככל שמתאמצים על הקדושה בצורה יפה ועדינה מקבלים שכר.

 

קבלה זו קבלה

הרגשתי חולשה אחרי תקופה ארוכה של החגים ו השמחות המשפחתיות. בתי הייתה ב שידוכים . החלטתי לקבל על עצמי קבלה. אק ח רק צלמת לאירוסיה . באותו רגע החולשה עברה. אחרי זמן מה הגיעה הצעה טובה ולאחריה היו האירוסין. הגיע ה הצלמת צילמה את הנשים ובשלב מסויים ביקשה לעזוב. ברגע של שבירת הצלחת ראינו לפתע צלם. חולשה תקפה אותי... התקשרתי לצלמת וביקשתי שתחזור. תוך כעשרים דקות חזרה הצלמת וכוחותיי שבו אלי . ראיתי במוחש מה קורה כשמקבלים קבלה !

​

 

כולנו משפחה אחת

נסענו לשבת משפחתית מיוחדת וכשהגענו לסעודה היינו 100 איש , 50 נשים ו - 50 גברים . השולחנות היו מסודרים בצורת ר' . בחלק אחד ישבו נשים ובחלק השני של הר' ישבו הגברים, באמצע היו עמודים של 80 ס"מ ומעמוד לעמוד היה מרחק של 1.5 מטר . אמרתי ש לא אשב בלי מחיצה. כולם אמרו לי פה אחד : "אין פה ריקודים ! זה בסה"כ סעודת שבת ואנחנו כולם משפחה אחת בני דודים, אחיינים, גיסים ..." אמרתי להם : " אני יודעת שזה שולחן שבת, סעודת אחדות, אבל אני יודעת שעם בני דודים יש בעיה !" כשחזרתי הביתה התקשרתי לבית ההוראה של הר ב וואזנר , שמקובל ברוב הקהילות . שאלתי אותו : "מה ההלכה?" הרב אמר לי: "בוודאי שחייבים מחיצה !"

 

הצטערתי שהכשלתי

אף פעם איני יוצאת מבושמת לרחוב. הבושם הוא מצוין בבית , לא בחוץ. בוקר אחד , יצאתי לקנות בושם, לשים על השידה בחדר י. בחנות נתנו לי כמה סוגים ואמרו שאני יכולה לנסות, לבשם את ידי . בחרתי אחד, שילמתי ויצאתי. אח"כ נכנסתי למשרד לסדר עניין מסוים. הייתי צריכה לשלם ל פקיד שנמצא בחדר והוא תמיד מאוד עסוק וטרוד וכשמישהו נכנס אליו הוא צריך לחכות כמה דקות עד שהוא מתפנה . הייתי שם כמה דקות ולא הרגשתי שיש עלי ריח של בושם. לא היה ברור לי אם לשלם באשראי או בהוראת קבע , יצאתי החוצה ועדיין לא סיכמתי איך אשלם . דיברתי בטלפון ופתאום אני רואה שהפקיד הזה יצא החוצה והוא שאל אותי: " איך את משלמת ?" הייתי מזועזעת! הפקיד הזה שהוא כ"כ עסוק , יש לו זמן לצאת מהחדר שלו? מה קרה לו? איך הוא יודע בכלל שאני פה? אולי הלכתי הביתה.. פתאום תפסתי את עצמי שהריח של הבושם כל כך משך אותו, עד שהוא קם מהכיסא שלו, יצא מהחדר ופשוט הלך לפי הריח של הבושם ... הצטערתי שהכשלתי אותו. אמרתי שאפרסם את הסיפור, כדי שנשים אחרות תתחזקנה. בושם ואיפור זה רק לבעל. רק לבית ולא לרחוב. בזכות שאחרות תתחזקנה זה יעמוד לזכותי.

 

 

לשמיעת הסיפור האחרון- 68 | למעבר בין השלוחות לחצי- 0 ומס' שלוחה | לשמיעת סיפורי העלון- 741 | עדכונים שוטפים- 49

 

כוחם של העלונים והפצתם ... כולנו משפחה אחת.... הצטערתי שהכשלתי... כל חומרות וההידורים לא ישוו להידור אחד קטן בצניעות! בענייני קדושה וצניעות יש לכל הידור קטן משמעות לאין שיעור המרוממת ומקרבת את האדם לבוראו! (הגרש"ז אויערב אך זצוק"ל)

​

​

עלון 152

גלגל הצלה

ה' זימן לי ניסיון בעבודה שקשור לצניעות. צורפתי ל קבוצה של 40 נשים לרפואת חולה, האזנתי לקו ופשוט התמכרתי . התחלתי לשמוע את כל השלוחות בבוקר , בצהרים ובערב, בכל רגע פנוי. התחלתי לקבל על עצמי קבלות, הרגישות שלי לצניעות גברה והתחזקתי בהנהגות שונות במקום העבודה: לא לקרוא לגברים בשמם הפרטי, להימנע מ שיחות שלא לצורך עם גברים בעבודה, לא להעביר מיד ליד ולשמור מרחק מגברים.

 

באותו זמן , הסתיים חוזה השכירות בדירה שגרנו בה שנים ובעל הדירה הודיע לנו שעלינו לפנות את הדירה תוך חודש. היינו במצב כלכלי לא פשוט ולא ידענו איך נוכל לעבור דירה ולשכור דירה חדשה במצב כלכלי כזה . מצד אחד , בעל הדירה לוחץ לפנות ומצד שני, אנו לא מצליחים למצוא דירה לעבור אליה. הרגשתי כאילו יש הרעה במצב והגענו למבוי סתום. היינו שבוע לפני פינוי הדירה ולא ידענו לאן מועדות פנינו. משפחה עם ילדים.. מצב כמו קריעת ים סוף .

 

הזמן עובר ... ומאין יבוא עזרנו?... קו הצניעות היה גלגל ההצלה עבורי בימים הקשים של חוסר הוודאות. ההלכות ששמעתי עודדו אותי להמשיך ואתן נשים יקרות, הייתן שותפות למסע עם הסיפורים המרתקים שלכן שנסכו בי תקווה גדולה ואמונה חזקה ש בורא עולם לא יעזוב אותנו ויצמיח לנו ישועה בקרוב. אמרתי לעצמי: "לא יתכן שאני מחוברת לקו הישועות ומתחזקת ולא אראה ישועה גדולה ". ה' לא חייב לי כלום! ה' אוהב את הצניעות. הקב"ה אוהב שאנחנו מתחזקות . כל הניסיונות באים , כדי שנתעלה.

 

ואז התחילה שרשרת של ישועות. נס רדף נס. הגאולה לא הייתה כפי שתכננו, אבל היא הייתה ענקית , מעל הטבע והכי טובה בעבורנו! נאלצנו לעבור לעיר אחרת, עזבתי מקום עבודה שעבדתי בו שנים רבות, הילדים החליפו מסגרות לימוד. כביכול, איזו ישועה זו?? אך זה בדיוק מה שהיינו צריכים! דירה גדולה ו מרווחת, שכנים מצוינים, מחיר נמוך. אין ספק שזכות שמיעת ההלכות באופן יום יומי וההתחזקות בצניעות בקו - מציל ה חיים! הישועה היא כמו חץ וככל שרוצים שהחץ יגיע רחוק יותר צריך למתוח אותו אחורה וכך גם אצלי ואצלכן . ככל שאתן מתחזקות ועדיין לא רואות את הישועה ואולי יש איזו שהיא נסיגה.

 

דענה ! ה' מכין לכן ישועה ענקית , מדויקת ומשמחת בהשגחה פרטית נפלאה . החיבור לקו , לכל אחת מאיתנו היא, כדי שנצליח לזכות למשיח ברחמים! נאחז חזק בקו ב - 2 ידיים ! האזנה לו בכל זמן פנוי ! הרווח הוא שלכן ושל כל עם ישראל כולו! ה התחזקות שלכן נשים, בונה עולמות! ברגעי משבר שמעתי את הקבלות שלכן וזה החייה אותי, נתן לי כוחות להמשיך ולהתמודד מול המציאות הלא ברורה , בכח ההודיה ו האחדות . המשכנה להתחזק. כל חומרות וההידורים לא ישוו להידור אחד קטן בצניעות! בענייני קדושה וצניעות יש לכל הידור קטן משמעות לאין שיעור המרוממת ומקרבת את האדם לבוראו!(הגרש"ז אוי ערבאך זצוק"ל)

​

פותחים עוד שער בשמיים

זכיתי להיות מוקד בעיר שלי, נתיבות . יומיים אחרי שהגיעו העלונים, פרסמתי את הכתובת שלי. בתי הגדולה לקחה את אחותה הקטנה מהגן , הן שיחקו קצת בנדנדות ובחלקיק שניה בת ה- 3 התרחקה וירדה לכביש. התקשר אלי עובר אורח שאמר לי, תגידי 'מזמור לתודה', תגידי 'נשמת כל חי '. הילדה שלך פשוט ניצלה בנס! בתך ירדה לכביש והחזרתי אותה למדרכה ... אם רכב היה עובר באותה שעה, הנהג לא היה שם לב ופוגע בבתך.... אנחנו מפיצות ומחלקות עלונים ומגנטים לזיכוי הרבים ובעצמנו זוכות לישועות. כל קבלה פותחת עוד שער בשמים.

 

אחדות מרעישה עולמות

הנחתי את בתי הקטנה בת ה- 3 חודשים בטרמפולינה . אחרי כמה דקות ראיתי שהיא נרדמה , הרמ תי אותה ו שמתי אותה בעגלה. אחרי כ - 5 דקות שמענו פתאום 'בום' בעוצמה חזקה מאוד וראיתי שמתוך הארון נפלו ספרים בעוצמה אדירה . היו שם הרבה מאוד ספרים, בוקסה ענקית, מגשי זכוכית של שבת ועוד המון חפצים שנפלו על אותו מקום שהבת שלי שכבה לפני 5 דקות . לא האמנתי למראה עיניי! ראיתי נס אמיתי בעיניים. הרגשתי שקו הצניעות פשוט הגן עליה ועלי . התרגשתי לראות את זה והרגשתי שכל הקבלות שקיבלתי על עצמי וכל שמיעת סיפורי הישועות , היו שמירה והגנה לי ול בתי. קיבלתי בת במתנה . תודה לה' על כל הניסים.

 

איכות או כמות

לאחרונה , יש ביקוש לעלונים ולמגנטים. נשים רואות ישועות בזכות ההפצה. כל העניין של העלונים והמגנטים, בשביל לחבר ולהכיר לנשים שלא מכירות את הקו. הטוב ביותר זה, לתת לאישה עלון ומגנט ביד עם הסבר קצר וחיוך . חשוב לשים על דלתות של בתים עלון עם מגנט. זה מתאים כמעט לכל אישה, גם לביישניות שביננו. אפשר בשעות הבוקר , הצהרים, הערב - בכל שעה . כדאי לחלק עם חברותא, כך שאת לא לבד. אני אישית עוברת דלת דלת עם חברותא ורואה ישועות מעל דרך הטבע . אני מקדישה זמן , מאמץ וזה שווה ! כל עלון הוא יהלום ! בהסכמת הרבנים שליט"א

​

עלון 153

הסתר פנים

קרובת משפחתי החליטה להתחזק בכיסוי הראש . היא ראתה שכתוב שאישה שנזהרת שלא יראו כתלי ביתה את שערות ראשה, אז הבית מתברך בעשירות וכן להיפך וזה מאוד חיזק אותה . היא גרה בישוב קטן ששם לא מקובל לכסות את כל הראש. היא הלכה לחנות נעליים עם הכיסוי ו היו הרבה קונות , שכנות מהיישוב שהגיעו. כשראתה אותה בעלת החנות, היא פרצה בצחוק ואמרה לה : "מה קרה שאת שמה את המטפחת שלך ככה , מכסה את הכל ??..." קרובת משפחתי התביישה והמוכרת הוסיפה כהנה וכהנה משפטים ולבסוף אמרה : "מה את חושבת שיצא לך מזה ?"... קרובת משפחתי יצאה מהחנות ולא קנתה דבר. היא ניחמה את עצמה בשכר שמובטח לה בזכות הקבלה. מצבה הכלכלי לא היה פשוט ובנוסף פי טרו אותה מהעבודה .

 

תוך ימים ספורים מהמקרה שאירע בחנות, היא התקבלה לעבודה אחרת ומשכורתה הייתה פי .4 ולמשפחה הייתה רווחה כלכלית. חלפו מספר חודשים... קרובת משפחתי העיזה ללכת שוב לחנות הנעליים ולהפתעתה הרבה החנות הייתה ריקה ! בעבר החנות הייתה תמיד מלאה ! נכנסה עוד משהי ואמרה: "הרבה זמן לא הייתי פה . מה קרה? תמיד היו כאן הרבה נשים ועכשיו ריק ". בעלת החנות פרצה בבכי ואמרה : " האמת היא, פתחו לידנו מרכז גדול עם הרבה חנויות וכל הנשים התחילו ללכת לשם .... אנחנו עומדים לפני פשיטת רגל.... "

בדור של הסתר פנים רואים בחוש, איך ה' רואה כל מעשה טוב

​

הטאבלט

קיבלתי מעבודתי טאבלט. .. בעלי לא ראה זאת בעין טובה, אך השארנו את זה לבינתיים בבית. באותו לילה בתי שיחקה בבימבה , היא נפלה וקיבלה מכה בראש . מאוחר בלילה בעלי קרא לי , ראיתי כמויות של מים מתחת למכונת הכביסה , מיד התחלנו לגרוף את המים וסגרנו את הברז הראשי. בדקנו וראינו שיוצאים מים כשפותחים את הברז הראשי .

שנינו פה אחד אמרנו: זה קשור לטאבלט שלנו ! מיד החלטנו שניקח את הטאבלט ונוציא אותו מהבית ! הבת קמה והתחילה לפרכס, הזמנו אמבולנס. העיניים שלה זזו והיא החזיקה את הראש. זה היה ממש פחד פחדים! הגענו לבית החולים ולאחר הבדיקות היא הרגישה יותר טוב והשתחררנו הביתה. אני לקחתי את הטאבלט והוצאתי אותו מהבית. הזמנו מישהו שיכול לתקן את הנזילה, יומיים שלמים הוא עבד, הוא החליף את כל הצנרת. פחדתי, מה יהיה התשלום ?... אחרי הכל יש את החג.. כל כך הרבה הוצאות ב"ה ועכשיו גם את ההוצאה של הפיצוץ .... הוא בא ואמר לנו: " בשבילכם אני אעשה בחינם. אני לא רוצה לקחת מכם כסף! " אמר והלך.

בשבילי זה היה נס ענק! הארה משמים! כשרק אמרתי שאוציא את הטאבלט מהבית ועשיתי זאת, הכל חזר למקומו!

 

רק לפני חצי שנה...

לפני כחצי שעה הייתי חילוניה לכל דבר. בת דודתי הכירה לי את הקו לפני חצי שנה . זרקתי את כל הבגדים הלא צנועים. לא ידעתי במה להתחיל ומה באמת לשנות, אבל התחלתי בשינוי קטן ולאט לאט קיבלתי עוד קבלות ... (לשמיעה בשלוחה 741) אמנם הישועה הגדולה שאני מחכה ומצפה לה עדיין לא הגיעה, אבל אני יכולה לומר בפה מלא , אני חווה ישועות בכל רגע ורגע, אני מרגישה את הס"ד .

 

היום אני במקום של חזות חרדית. אני מודה שממצב שהייתי חילוניה גמורה והדת הייתה רחוקה ממני, היום היא חלק ממני ו הכל בשמחה. זה קו של ישועות לדור הזה. היום אני נראית עם חזות חרדית לכל דבר עם לבוש צנוע . אף אחד לא יזהה אותי מלפני חצי שנה.... אני עדיין עם פלאפון לא כשר, אני עדיין בתהליך . הדבר היחיד שאני לא רוצה , זה שיקטרגו עלי או שיצטערו עלי.

 

הייתי מבקשת מכל הבנות שכבר הצליחו להתעלות בנושא הפלאפון הלא כשר, תתפללנה עלינו! אם אתן רואות מישהי עם פלאפון לא כשר , תחזקנה אותה ! אף אחת לא יודעת באיזה מצב השנייה נמצאת , איזה תהליך היא עוברת... כולן בתהליך. כולן רוצות ועושות השתדלות ל התקרב ל ה'. )

 

שלוחות חדשות שנפתחו לאחרונה, ניתן לשמוע בשלוחה 49

​

לאסוף זכויות

אני מורה בביה"ס קירוב וב"ה זכיתי לפרסם את הקו אצל התלמידות שלי. אני מחלקת להן עלונים ומגנטים ומידי פעם אני מחלקת להן קוביות שוקולד על חצאית צנועה ועל ההאזנה לקו. ב"ה יש תלמידות שמקשיבות לשלוחה של הבנות ורואות ישועות. לפני מספר שבועות דיברתי עם אחת האימהות והיא אמרה לי: "את לא מאמינה מה קורה. הבת שלי,(מדובר כאן בתלמידה בכיתה ג' ).

בשנה שעברה היא לבשה את כל בגדי הקיץ שלה, כרגיל. ובקיץ הזה , היא לא מוכנה ללבוש את מה שהיא לבשה בשנה שעברה. היא אומרת לי: "אמא, זה קצר, זה לא צנוע, זה לא מכסה את הברך".

​

אני פונה לכל מי שעובדת, לכל מי שמורה ובכל עבודה, אנחנו יכולות להשפיע על התלמידות שלנו המון. סיפור קצר בצניעות, אפילו מספיק שהמורה מראה לתלמידות שהיא מעריכה את הצניעות שלהן, זה כבר גורם להן להגיע עם חצאית ארוכה , עם גרביונים, זה גורם להן לבוא צנועות. כל מי שהיא מורה או גננת, שתדע שהיא יכולה להשפיע על התלמידות שלה וכמה זכויות ש היא אוספת בזה, היא לא יודעת לאן זה מגיע.

​

עלון מס': 148

תרגום מיוחד

לדודתי שלושה ילדים מבוגרים שחיכו לזיווגם. כל המשפחה לקחה על עצמה קבלות ותפילות. חשבתי, מה במה אוכל לעזור בעניין? עלה בדעתי רעיון לחלק עלונים באזור מגורי. בתי חילקה בכיתתה ותוך שבועיים הבן הראשון התארס. שבוע לפני האירוסין הייתה הצעה רצינית לבן השני ומיד הגיעה ההצעה לאח הגדול . תוך ימים ספורים הוא התארס, אך הסיפור רק התחיל. .. יצרתי קשר עם מי שמוסרת את השיעור ושאלתי, מדוע אין עלונים חדשים בשפה הזו? והיא אמרה שאין מי שתתרגם ! החלטתי לתרגם. חשבתי ש העלון יהיה לאח שבתור ועוד אחד לאחותו. בערב פסח ממש הגיעו עלונים לתרגם. חשבתי לעצמי , עכשיו? ערב פסח?. המנהלת קראה את המחשבות שלי ואמרה: ' השנה יהיה לך ערב פסח הרבה יותר רגוע, את תספיקי הכל, תהיה לך ברכה בזמן'. בשבוע של פסח היה לבתי חום מספר ימים, הופנינו למיון. התחלתי לעבור על העלון המתורגם , כדי שאוכל לשלוח בזמן . בינתיים הרופא הפנה אותנו למיון. קיוויתי שלא נצטרך להתאשפז... ערב פסח... עשו בדיקות וכל הנדרש וראו שזה דלקת ריאות במצב סכנה. ביום שסיימתי את התרגום על העלונים , אני מקבלת הודעה משפחתית שהאחות התארסה. למחרת שלחנו את העלון לבית דפוס. כשהגיעו העלונים המודפסים עטפנו אותם בסרט מתנות תואם וחילקנו לחברות, לשכנות ולקרובות. חזרנו על הבדיקות והן יצאו תקינות מעל המשוער.

​

מה הציל את בעלי?

בעלי יצא לאפות מצות, כשחזר היה כולו מפויח . שאלתי אותו, מה קרה לך? הוא ענה: 'אחר כך אספר.. ' הפלאפון של בעלי לא הפסיק לצלצל. אני בד"כ לא עונה לפלאפון שלו , אבל החלטתי לענות בקצרה. הקול נשמע כך.. . בבקשה מה עשית היום שככה בעלך ניצל? אמרתי לו, אני מצטערת אני לא יודעת על מה מדובר . 'בעלך לא סיפר לך מה קרה?' אמרתי , לא . ואז הוא סיפר... ' בעלך החזיק את הצינור גז עם מתקן, זה שמשחרר את הגז וסוגר את האש , לתוך תנור אפיית המצות. באיזה שהוא שלב המתקן השתחרר מהצינור עצמו והאש התחילה להשתולל לכל עבר ופשוט רדפה אחרי בעלך. הוא צרח שכולנו נצא מהחדר, כדי שבלון הגז לא יתפוצץ . היה ילד לידו שהאש כמעט נגעה בו והוא נשרף קצת ביד. לבעלך לא קרה כלום. את יכולה לספר לי מה עשית היום? ומה בעלך עשה היום? איך הוא ניצל מאש חיה? ראינו את הנס הגדול שיכולנו לגשת לבלון וכיבינו את הבלון בלי פחד. הבנו שיש פה משהו מעל הטבע... '

היום בבוקר קיבלתי על עצמי לכבוד ה' קבלה, לא להתאפר !

אותו רב אמר : זה מה שהציל את בעלך! הלכתי לבדוק את בעלי ואני רואה את הפנים שלו. לא קרה להם כלום . רואים שהקצוות של הזקן קצת נשרפו.. ב"ה אפילו לא היה לו אדום בפנים.

תודה ה' שנתתי תרופה למכה.

​

תאונה קטלנית

לאחי הייתה תאונה בלילה בדרכו לצפת. נכנסה ברכבו משאית . החלק הקדמי של הרכב נמעך על הרגליים וכלא את רגליו בפנים. הדלת של הרכב נמעכה לכיוון הידיים וגם היד הייתה כלואה, גג הרכב התרסק על ראשו ופתח לו את הראש. השימשה הקדמית התנפצה עליו ונכנסו לו רסיסים לעיניים, לפה ולאוזניים. כשהגיעו לשם כוחות הצלה הם התפלאו לראות בן אדם חי . הם היו צריכים לפתוח את הפח של הדלתות , כדי להרחיק את הפח המרוסק מהגוף , בשביל לחלץ אותו משם .. שעתים לפני כן נס גדול נוסף התרחש, הוא תידלק את הרכב מלא .. וכשהגיעו כוחות ההצלה לחלץ אותו הסתבר שרסיסים נכנסו לתוך עיניו ובקושי ראה... המנוע התחיל להוציא ניצוצות ... היה חשש מאוד גדול שהמנוע יתפוצץ כתוצאה מ החום. באפיסת כוחות הוא התחיל לצעוק לכוחות הצלה : "תשפכו מים על המנוע שלא יישרף. ." בחסדי שמים לא נגרם נזק .

אחרי יום של אשפוז, ניקו לו את העיניים מהרסיסים והוא חזר הביתה עם פתח בראש שנסגר והודבק ועם מכות יבשות בכל הגוף. מצב לא פשוט, אבל היה נס גלוי. הזכות שעמדה לו היא, שהוא הפיץ ברבים את קדושת הצניעות.

​

השדכן העיקרי

קבוצת בחורי ישיבה והצוות יצאו לאומן. הם חיכו בגבול של בלארוס לאישור כניסה לאוקראינה. בעלי היה באותה קבוצה. ההמתנה התמשכה עוד יום ועוד יום ... הגיע כ"ה אלול, יום הי ארצייט של ה "חפץ חיים" . הקבוצה התארגנה לנסיעה לציון של החפץ חיים. בדרך בעלי ישב ליד בחור והתחילה שיחה ביניהם בלימוד משותף. בעלי מאוד נהנה ממנו ומהידע בלימוד שלו ובלב הוא חשב לעצמו , הלוואי כזה בחור בשביל הבת שלנו. כשחזרו לארץ עברו החגים. פנתה אלינו שדכנית להציע שידוך עבור הבת. בעלי שמע את ההצעה ואמר שזה נראה לא מתאים, אבל אמר לשדכנית , אתן לך שם של בחור ותנסי להציע למשפחתו. וכיום הוא החתן של בתנו.

אני מרגישה באופן אישי שהחפץ חיים היה השדכן העיקרי בשידוך.

מי שלומדת כל יום שתי הלכות של שמירת הלשון ומשתדלת להיזהר מלשון הרע מובטח לה שבזכות הלמידה וההתמדה תהיה לה ישועה גדולה.

בהסכמת הרבנים שליט"א

​

​

עלון מס': 149

​

שלוחה 417

אנחנו משפחה שמורה ומאוד כאב לי שלבעלי היה סמארטפון. היה אכפת לי מחינוך הילדים, מכך שהם יראו את זה . במוסדות אוסרים ומתנגדים לזה. הקושי היה כבד.

התחלתי לקבל קבלות, שמעתי סיפורי ישועות לרוב והתחזקתי בשמיעת שלוחות. לאחר הפצרות ושכנועים מהצד שלי , בעלי הסכים להחליף את הסמארטפון לטלפון רגיל. הוא אמר שיכניס לשם את האפליקציות והוואצאפ שהוא חייב את זה לעבודה, כי הוא הוא לא מסוגל להתנתק מהם. זו הייתה ישועה ענקית בשבילי. הודיתי וסיפרתי את הסיפור בקו. התלהבתי והתרגשתי שב"ה הוא הגיע למצב ולמדרגה הזו.

לפני כחודש הקשבתי לקו ולסיפורי ישועות וקיבלתי עלי קבלות. החלטתי שאני מתחילה לשמוע את השלוחה של חיזוק בענייני הטכנולוגיה , שלוחה 417 - שלוחה הספציפית לענייני טכנולוגיה. חשבתי לעצמי, אפילו לא אמרתי בפה שאני מתחילה לשמוע, כדי שתהיה עוד איזה התחזקות בעניין. חשבתי שאם בעלי הגיע למצב הזה, אז הוא יכול ואני מאמינה בו.

תאמינו או לא. התחלתי להקשיב, אני אומנם מקשיבה בעיקר לסיפורי ישועות בשלוחה 72 , אבל לשלוחה הזאת של חיזוק בענייני טכנולוגיה עוד לא הספקתי להקשיב ובעלי מגיע ומראה לי טלפון חדש. אמרתי לו , מה זה? הוא אמר, תדפדפי, את תהני. תדפדפי. אני מדפדפת, מקשים רגילים... אין שם שום אפליקציה... לא וואצאפ .... לא מיילים ... כלום! הייתי בהלם, הייתי מופתעת. שאלתי אותו, מה זה? והוא ענה: ' ראיתי שאני מסתדר גם בלי זה וזהו הורדתי הכל. חזרתי לטלפון כשר לחלוטין' . '

בדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו '... סגירת מעגל לאחר כשלוש וחצי שנים. אני פשוט לא ידעתי איך להכיל את זה. תראו מה זה . תאמינו, תאמינו. אני פשוט יצאתי מגדרי, הודיתי לה' ! חלמתי שיום אחד זה יקרה. אני לא מאמינה שאני אוחזת כאן. תאמינו שהישועה קרובה לבוא, אפילו שזה לא נראה לכן. ועכשיו, אני מאושרת. ובעלי? בטוח מאושר.

נפתחה שלוחה 714 - תשובות לשאלות בהלכה

מגנטים ועלונים - ניתן לקבל במוקדים המתפרסמים בשלוחה 48

כל חומרות וההידורים לא ישוו להידור אחד קטן בצניעות! בענייני קדושה וצניעות יש לכל הידור קטן משמעות לאין שיעור המרוממת ומקרבת את האדם לבוראו! (הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל)

​

 

ה' הקדים תרופה למכה

הקב"ה הקדים תרופה למכה וזיכה אותי להפיץ עלונים בבתי חולים עוד קודם שידעתי שאגיע לשם. תליתי על דלתות עלון ומגנט , האזנתי בהתמדה לשלוחה 3 על כל שלוחותיה והשתדלתי לשמור על פי מלשוה"ר למשך שעה ביום ולהימנע מלספר לבעלי לשון הרע על קרובים וגם לא בענייני חברות. זכיתי לחבר לאחרונה נשים חילוניות לקו והמרגש ביותר היה לשמוע את התגובות שלהן לאחר ימים ספורים , בכזו התלהבות שלא ציפיתי לה .

בעקבות שבר בלסת שנגרם מטיפול שינים מורכב , הופניתי לביה"ח. הרופאים אמרו שיש להחזיר את השבר למקום ולסגור בעזרת ברזלים עד שיתאחה המקום וזה יכול לקחת הרבה מאוד זמן.

לפני הניתוח הוזהרתי שיהיו לי תופעות לוואי רבות, שלא אוכל לדבר חלילה ושאכין מחברת ועט , כדי לתקשר עם הסובבים אותי ושחלילה אסבול מכאבים מרובים.

יום לפני האשפוז עדיין חילקתי לאחיות, לרופאות, למזכירות ולנשים שהיו במחלקה צלופן עם עלון, מגנט וממתק . לתדהמת כולם , כמה שעות מהניתוח קמתי, דיברתי כרגיל עם הברזלים בפה ולאחר יום שוחררתי ואני מרגישה שהכל בזכות הקבלות וחיבור נשים לקו.

​

שייט בכינרת...

יצאנו עם המשפחה לטיול שייט בכינרת . בחזור תקפה אותנו הסופה, סערה , גשם, רוחות, גלים, שמים אפורים. הכל עף. אין לתאר את הרגעים האיומים האלה שעברתי עם בעלי והילדים. היו גלים ו אנחנו לא ידענו מה יקרה ברגע הבא. יכולנו להתהפך, לעוף, היה מפחיד... תוך כדי הייתה סירה ששטה במהירות גבוהה והיא לא ראתה אותנו. בדקה התשעים ותשע. נראה שראתה וסטתה מעט, אך בכל זאת נכנסה בנו בעוצמה. הסירה שלנו הזדעזעה.... אבל ה'? עטף אותנו. זה פשוט היה מדהים. לא התרסקנו!... הייתה שם חומת אבנים. עפנו עם הסירה הצידה , אבל לא התהפכנו... אף אחד לא קיבל מכה.

ראיתי במוחש "הפח נשבר ואנחנו נמלטנו". היה פה משהו ניסי.

אני מחוברת לקו הישועות פחות משנה , קיבלתי קבלות בעניינים שונים.. רואים כל הזמן ניסים.

 

מי שמצרפת 40 נשים חדשות לקו תזכה לברכה מהרב הגאון הרב דן סגל שליט"א.

יש לשלוח שמות למייל: com.gmail@383

 

 

מתוך עלון מס': 147

לשליחת סיפורים:

com.gmail@a3834050 

​

בן שחזר הביתה...

'אני יכול להמשיך כרגיל? אני עומד בפני אירוסין, אני יכול להציע נישואין?'. 'אתה יכול הכל. אתה בריא לכל דבר ועניין' .

 

הרופא שראה עד כמה הבחור לא מאמין למה ששומעות אוזניו, לקח פתק , רשם את שמו של הבחור ורשם שהוא בריא לחלוטין וחתם בחותמת שמו. כל מי שהיה קשור איכשהוא לסיפור, לא ידע את נפשו מרוב התרגשות ושמחה. הרגשנו את השכינה בעוצמתה, הרגשנו כיצד הקב"ה יורד אלינו ונוכחותו זועקת אלינו.

 

ימים הסתובבנו טפח מעל הקרקע והבחור קיים את הבטחתו ושלושה ימים לאחר אירוסיו ערך סעודת הודיה גדולה ומכובדת מאד. בין שאר המוזמנים היו התלמידות היקרות שקיבלו קבלות לרפואתו וממשיכות בקבלות. כמו שאמרו, אין להם לב להפסיק אותן אחרי נס גדול כ" כ.

 

הבחור ריתק את כולנו בסיפור מתחילתו ועד סופו. הכל נאמר בדמעות ובהתרגשות. המראה והשפה היו של בן שחזר הביתה לאבא שבשמים. הוא הודה להקב"ה שנתן לו את הניסיון הזה, שברור לו שבלעדיו עדיין הוא היה נמצא בהיסוסים של כן ולא וחלק מההודאה שלו זו תהיה החתונה שתתקיים בעז"ה בעוד כשלושה חודשים על טהרת הקודש ממש.

​

את הסיפור המפעים ניתן לשמוע מתחילתו בשלוחה 419

​

 

מאין יבוא עזרי?

לפני כשנה רכשנו דירה לאחד מילדינו הנשואים והמועד לתשלום האחרון והגדול ביותר היה אמור להיות בערב פסח בשנה זו, ממש יום לפני בדיקת חמץ. מפאת התשלומים הקודמים ולאחר שבכל חודש יורדים בזה אחר זה תשלומים עבור גמ"חים מכל הסוגים, הפעם התקשינו למצוא גמ"חים נוספים והסכום הוא סכום ענק ולרש אין כל . אין צורך לציין את הוצאות החג שגם הן נוספו בימים אלו, בכל אופן היה קשה מנשוא לשאת את הדאגה. 'מאין יבוא עזרי?'....

 

הרביתי בתפילות וחשבתי, מה עוד אוכל להוסיף על הקבלות שקיבלתי בצניעות? המשכתי לשמוע את הקו בכל יום וכן את סיפורי הישועות וקיבלתי להקפיד יותר , לא לקבל מידי גברים ולא תאמינו.

 

בניסי ניסים החלו השתדלויות לשאת פרי ולהתקבץ סכומים מועטים וגמ"חים מפה ומשם. כמעט הגענו לסכום המלא כשהודיעו לנו שאפשר לדחות את מועד התשלום עד פסח שני בעוד כחודש. מרווח הזמן מאפשר הקלה מעטה והנה , והוא ברחמיו המרובים ימשיך לעוזרנו, ' עזרי מעם ד' '.

 

כל מי שמצרפת 40 נשים חדשות לקו תזכה לברכה מהרב הגאון הרב דן סגל שליט"א. יש לשלוח שמות למייל: com.gmail@38340

​

​

לראות את היהלום...

בני היה מאד מאתגר, עברתי איתו שנים קשות במיוחד. לא היה לו שום חשק ללימוד , שום רצון להשקיע , שום כלום ומאז שאני מחוברת לקווי הצניעות, אני פשוט רואה מהפך . הילד הזה בכל הזדמנות היה בורח מהישיבה ובא הביתה ובשבתות , אין מה לדבר שהוא לא היה בישיבה . עכשיו בדיוק הפוך ב"ה. הוא עם חברותות והוא מתחיל ללמוד ולהיות קשור ללימוד ולאהוב את הלימוד ובשבתות, הוא מגיע הביתה רק פעם בחודש . אם יש איזה שמחה משפחתית , אפילו ב- 00:24 בלילה הוא מחפש קו לחזור כשזה מחוץ לעיר והוא רץ לישיבה בשמחה. זה פשוט נס שאי אפשר לתאר.

 

אני לא יכולה לספר לכן מה עברנו איתו, לא רק אני. כל בני המשפחה היו סובלים מההתנהגות שלו וב"ה לא יאומן כי יסופר הוא כ"כ עושה נחת עכשיו , הוא כ"כ מכבד הורים ורואים פתאום כמה הוא מתוק . כמה הוא מיוחד.

 

לפני כן לא יכולנו לראות את היהלום שבו, רק את הבוץ . אז לא להתייאש. אני מרבה לשמוע המון סיפורים, מקפידה על שני כיסויי ראש ועוד קבלות, לדבר בקול עדין ושקט , בגדים צנועים ולא רועשים מידי . צניעות האם משפיע על הבנים

​

 

הווצאפ גזל ממני שעות ביום...

בני אמר לי, 'אמא בואי אני אראה לך משהו שיעודד אותך. אראה לך כמה שעות ביום היית מבלה בטלפון. יום אחד 5 שעות, יום אחד 4 שעות, 6 שעות, יום אחד 8 שעות'. הייתי פשוט בשוק. התביישתי. התביישתי בעצמי והדבר הראשון שעבר לי בראש זה הילדים שלי. התמונה הראשונה שרצה לי בראש זה אחד הקטנטנים שלי עומד לידי ואומר לי, 'אמא, אמא' ואני, איפה אני? אני בטלפון והוא ממשיך, 'אמא' ואני כזה, 'מה?' אבל אפילו לא מסתכלת לכיוון שלו. 'אמא' ואז, 'מה? רגע. אתה לא יכול לחכות?' מין תשובות כאלה.

 

כמה זמן גזלתי מהילדים שלי?

ומי יכול להבטיח שלא אתן על זה את הדין?

וואצאפ גזל ממני מספיק זמן .

שעות שהלכו, חלפו ולא יחזרו יותר.

 

הודעתי שאני עוברת לטלפון כשר. קיבלתי פידבקים חזרה. רובן כ"כ עודדו ואמרו לי, 'אשריך איזה צעד ענקי', 'הלוואי עלי גם' אפילו מכאלה שלא כ"כ ציפיתי.

 

הופתעתי. כאלה שנמצאות כל היום בטלפון ומעורבות בכל הרשתות החברתיות, אמרו לי, 'וואי, אני מקנאה בך'. יום למחרת אני קמה בבוקר בלי וואצאפ, בלי קבוצות, בלי חדשות, לא הודעות. שיעורים,

התחלתי לשמוע בטלפון ולא ביוטיוב. פתאום אני מדברת עם אמא שלי כל יום במקום להתכתב בוואצאפ. הקשר שלנו תמיד היה חזק, אבל וואצאפ הרחיק אותנו. את עסוקה . את אומרת, 'טוב עוד מעט נדבר בינתיים נשלח הודעה' .. וכך עובר יום ועוד יום ועוברים על כיבוד הורים. למרות התמונות והמדבקות, הכל קר .....

 

את הסיפור המלא ניתן לשמוע בשלוחה 741

​

​

​

​

​

עלון מס': 145

בין דמיון למציאות

חברה שלי עזרה לבחורה שהייתה במצב קשה, במשך שנים רבות. היא נתנה את כל כולה, אפילו עברה למענה לעיר אחרת, בשביל להיות קרובה אליה ועזבה את כל הקהילה שלה, העבודה , החברות והשכונה , רק בשביל לסייע לה מקרוב.

הבחורה גדלה והתחברה לאנשים לא טובים . לצערנו הרב , היא עזבה את הדרך והייתה במצב נפשי

מעורער .

היא החליטה להמציא סיפור בדוי על מי שסייעה לה. דבר שסיבך לא רק את מי שמסרה נפש למענה , אלא

זעזע את כל משפחתה שהייתה בצער נוראי . חברתי מזה שנה מחלקת מאות אלפי עלונים כל שבוע.

היא קיבלה על עצמה הרבה קבלות , אבל דבר אחד היה מאוד קשה לה. היא תמיד לבשה חצאית ישרה לא

צמודה, אבל לא מספיק רחבה ע"פ גדרי ההלכה. עכשיו היא הרגישה שהגיע הזמן לקבל קבלה קשה , כדי

לזכות לישועה גדולה מעל הטבע.

הפחד היה גדול , שכן היה מדובר שכל משפחתה עלולה להתפרק חלילה והיא החליטה לעשות צעד אמיץ.

היא לקחה את כל החצאיות הצרות, גזרה אותם עם מספרים וביקשה מה' שכשם שהיא גוזרת את כל

החצאיות הישרות, שהקב"ה יגזור ויקרע את הגזירה

לחלוטין . וקיבלה על עצמה ללבוש בל"נ רק חצאיות קפלים . לא עבר שבוע מהקבלה ואותה בחורה סיפרה לכולם , לעובדת הסוציאלית שלה, לפסיכולוגית, למדריכת שיקום, למורה ו לכל אחד ואחת, שהיא המציאה את כל הסיפור הזה בשביל לקבל תשומת לב וגם הגורמים המקצועיים הבינו שכל הסיפור בדוי.

הדמיון ו המציאות התערבבו אצלה. כמובן ש היא ביקשה סליחה והתחרטה על כל מילה שהוציאה מפיה וסיפרה שאם יש לה משהו טוב ומשמעותי בחיים זה בזכות האישה שהייתה לצידה כל השנים ומסרה את נפשה למענה. מה שחצאית כפלים יכולה לחולל...

​

חברה לא ראויה

לקחתי על עצמי לא לקרוא בשם פרטי לגברים בעבודה. ביקשתי לעבור ל חדר שיש בו רק נשים

ולהתנהג בצניעות בעבודה. בני התחבר לחברה מאוד לא טובה . הוא ירד מהדרך בגיל 14 ועזב את הישיבה. העברנו אותו לישיבה אחרת וגם שם לא הסתדר ועזב ל - 7 חודשים .

אחרי שהתחלתי לשמוע את קו הצניעות ולקחתי על עצמי הרבה מאוד קבלות לתקופות ארוכות , הוא שבר

את הטלפון הלא כשר וחזר לישיבה שזה נס מעל הטבע.

 

מקומות לא ראויים

עשיתי בדיקות שגרתיות והרופאה אמרה שיש משהו מחשיד בבדיקות . נבהלתי וחששתי.

קיבלתי על עצמי לא להיכנס למקומות של פריצות, כמו קניונים, שווקים ומה שנראה מחשיד יצא תקין לחלוטין .

כשמקבלים קבלה שיש בה מסירות נפש זוכים לישועה מעל גדרי הטב ע.

 

ילד במתנה

אתמול יצאתי מהבית עם הבן שלי הקטן ותינוקת בעגלה. לפני שיצאתי המטפחת שלי לא הייתה כ"כ מסודרת ואני לא תמיד כ"כ מקפידה על זה שלא יראו לי שיער, אך אמרתי בכל אופן אני הולכת לרופא וזה גבר , אז בואי תתחזקי יותר בצניעות, סידרתי את המטפחת ו שמעתי הרבה

סיפורי ישועות . ירדתי עם הילדים, חיכיתי בתחנה והאוטובוס לא הגיע הרבה זמן .

חיכיתי ובדיוק הסתובבתי אחורה ובשנייה שאני מחזירה את הראש , אני קולטת רכב שפשוט נסע אחורה ברברס עד המדרכה ופשוט דחף את העגלה, לא הבנתי איך העגלה זזה אז סובבתי את הראש..

הילד שלי נדרס והוא פשוט דחף לי את העגלה עם הילד, הילד היה בצד של העגלה לכיוון הכביש הוא

פשוט דחף ודרס, נסע במהירות והילד בסה"כ זז הצידה היה פה נס. כל האנשים שהיו שם צרחו .

אישה אחת אמרה לי, קיבלת את הילד שלך במתנה, בשנייה שהסתובבת לא שמת לב מה היה פה בכלל, מה הנס שהיה . בעל הרכב בא ואמר שהוא לא יודע מה קרה לו וביקש סליח ה.

התינוקת והילד שלי יכלו להידרס, זה קרה במהירות והם זזו הצידה ולא קרה להם כלום, אף לא שריטה ואני זוקפת את זה לכל הקבלות שלקחתי על עצמי.

 

דוד בן יונית

הרבה התחזקו לרפואת בני, איזה אהבת ישראל ואיך בנות מסכימות לוותר על דברים שקשה להן,

רק לרפואת משהו שהן אפילו לא מכירות ! בני בלע חתיכות קטנות של פקאן שנתקעו לו והוא

איבד את הנשימה . עקב כך , הוא היה מורדם ומונשם בטיפול נמרץ .

הלכתי הביתה זרקתי את כל הבגדים שלא היו מספיק באורך כמו שרציתי, ובאותו יום הגעתי לביה"ח והוא פקח את עיניו. הורידו לו את ההנשמה ועדיין הוא נשם מאוד בכבדות.

הרגשתי שאני חייבת לקבל על עצמי משהו בנושא. להקפיד על פתח צוואר סגור גם בבית, דבר לא קל. אחרי הקבלה הוחלט להוציא לו לגמרי את ההנשמה ואת החמצן .

כרגע הוא נושם רגוע בכוחות עצמו .

עדיין הוא זקוק לרחמי שמים מרובים , שכל התפקודים יחזרו ו שיחזור להיות יל ד בריא ושלם.

מי שיכולה לקבל על עצמה קבלה באזניים, עיניים, אף, פה . שיהיה בריא ב איבריו לעבודת ה'.

 

 

עלון 145

ילדתי בגיל 55

לא היו לנו ילדים מעל 30 שנה.

הגענו למיטב הרופאים והם לא ידעו מה הסיבה לכך.

חיינו עם תקוה שה' יעזור.

לפני כ- 10 שנים עלינו לארץ מצרפת, פגשנו רופא בכיר שהסביר לנו שיש אפשרות לטיפול שונה.

הייתי כבר בת ,52 כמעט מיואשת...

התחלנו בטיפולים במשך שנתיים והתבשרנו בבשורות טובות.

נודע שיש לנו שלישיה.

הרופאים דחקו בי ואמרו שהם לא ישרדו, אך אני עמדתי על שלי והמשכתי באמונה שה' הכל יכול. לא הייתי מוכנה לוותר. ביום שנולדה השלישיה, הרגשתי שהנשימה קשה לי. קרדיולוג שבדק גילה שאני עוברת התקף לב.

בנוסף, הריאות שלי התמלאו במים. הייתה קריסת מערכות, דום לב והחייאה שנמשכה כ 7- דקות.

כשחזר הדופק, הרדימו והנשימו אותי למספר ימים. אחרי ההתאוששות התעוררתי וחשבתי לעצמי, במה זכיתי? בגיל 55 ילדתי שלישיה, שני בנים ובת. סיכנתי את חיי, אך לא ויתרתי על אף אחד.

כולם נולדו פגים במשקל: 900 גרם, 1200 גרם ו - 1500 גרם.

התחזקתי בצניעות, בלבוש והנהגה. בעיקר חיזקתי נשים אחרות באמונה.

כשהשלישייה היו בני שנתיים, בעלי התחיל לדבר איתי על העתיד הקרוב והרחוק ולחזק אותי.

הוא ברך את הילדים ואותי וכמה דקות לאחר מכן חש ברע, הוא קיבל התקף לב, הובהל לביה"ח ונפטר תוך זמן קצר.

היום אני מגדלת את ילדי לבד באהבה, באמונה ובשמחה. הכל מאת ה'.

לרופאים ניתנה רשות לרפא ולא לייאש !

 

 

קבלה מיוחדת

התחלתי שידוכים וחשבתי שלא יעבור הרבה זמן ואזכה להתארס.

זכיתי להתחבר לקו הישועות לפני כשנה וחצי .

קיבלתי קבלות ושמעתי על טיפים שלא ידעתי כלל.

חיברתי 40 בנות לקו, שמעתי שיעור צניעות בנושא השיער, למרות שהשתדלתי להיות צנועה, שהשיער לא יעבור את קו הכתף. קיבלתי על עצמי לאסוף את השיער.

בי"א אייר תשפ"ב, קיבלתי את הקבלה ולאחר 39 יום , כ' בסיון

קיבלנו את ההצעת שידוך , שעלתה כבר לפני כמה חודשים ולא התקדמה ... כל פעם זה היה נראה לא רלוונטי ו לא התקדם , אך לבסוף הישועה הגיעה.

האירוסין והחתונה התקיימו. השמחה הייתה גדולה.

הכל הלך על הצד הטוב ביותר. אין עוד מלבדו .

 

 

כל מי שמצרפת 40 נשים חדשות לקו תזכה לברכה

מהרב הגאון הרב דן סגל שליט"א.

יש לשלוח שמות למייל: com.gmail@a3834050

​

 

דברי הגאון הרב דן סגל שליט"א

צריך לראות, איש את רעהו יעזורו... לעשות תיקון גדול, שיהיה הכל כמו שפסקו לנו רבותינו זצ"ל . שהותיר הקב"ה לדור האחרון .

הרב אלישיב זצ"ל והרב וואזנר זצ"ל שהם ישבו ודנו ופסקו, וכמו שאומרים , זה לא דקדוקים ולא הידורים, זה ע"פ הלכה ברורה,

איך צריך לראות את הדברים. יש חוברות של הפסקים שלהם..

מצד אחד מי שמתחזק בזה, אין לשער את מה שאפשר לזכות .

אין לשער, בגשמי וברוחני בזה ובבא, וחס ושלום זה בחינה לא תעמוד על דם רעך, אתם לא רואים מה שקורה? וכעת תראו... הרי כתוב בחז"ל, מובא שכאשר הקב"ה רוצה לעורר את כלל

ישראל, דבר ראשון מביא את זה ברחוק, באומות, ברחוק.

אם מתעוררים טוב, אם לא זה מתקרב ומתקרב...

כמה אסונות נוראיים היה בזמן האחרון ובתקופה האחרונה?

אף אחת.. לא היתה מתלבשת כך...

רק בגלל שלא חושבים שזה כך.

היצר מסמא את עינינו שאנחנו לא נראה שזה כך... אבל אם היו יודעים שזה כך, אף אחד לא רק שלא היה רוצה את האחריות על עצמו, לא היה רוצה ח"ו להזיק, לעשות, ובשביל מה?!...

השיחה של הרב במלואה בשלוחה .47

 

כניסה עם זכויות לישיבה

בני לפני כניסה לישיבה ו אנחנו צריכים המון זכויות .

חשבתי היום, מה אני עושה להצלחה?

איזה קרבן אני מקריבה?

בצעד חסר תקדים לקחתי את הפאה שלי , ביערתי אותה ואמרתי: "וביערת הרע מקרבך".

עם המון דמעות ביערתי את הפאה .

הייתה לי היום פגישה שהלכתי אליה עם מטפחת. היה לי מאוד קשה...

ביקשתי מה' שכמו שאני ביערתי את הרע מקרבי , כך הקב"ה יבער כל פגע ונגע ממני ומכל משפחתי ומכל עם ישראל.

ה' יעזור שנזכה כולנו שיהיה פסח כשר ושמח ובשורות טובות.

 

כח לנשים

אני פשוט מחזקת את ידיך.

גם אני עשיתי את התהליך שאת עשית, שהוא לא מקובל בחברה שלנו ועשיתי דרך לאחר שנים שהייתי רגילה לפאה .

את אמיצה , חזקה ומראה שיראת שמים בוערת בקרבך.

ברגע של אמת אנחנו יודעות שאנחנו צריכות לעשות משהו מאוד משמעותי .

אנחנו מוציאות מתוכנו דברים שהם קידוש ה'. אשריך שזכית.

גם אני החלפתי מפאה למטפחת , לזכות אחד הילדים ואני רואה אצלו עליה רוחנית מאוד גדולה ואהבת תורה מיוחדת .

נתת כח להרבה נשים אחרות

 

נפתחו שלוחות חדשות

שלוחה 35 - חובות הלבבות.

שלוחה 36 - הלכות ייחוד.

שלוחה 37 - אהבת חסד.

שלוחה 38 -מסילת ישרים.

​

קו הצניעות והישועות

עלון 142

מרן הגר"ח קניבסקי כתב במכתבו כחודש לפני פטירתו : אם ראית מלכויות מתגרות אלו באלו צפה לרגלו של משיח בר"ר פרשה מ"ב

​

דברי הרב מנחם שטיין בפרוץ המלחמה באוקרינה תשפ"ב. "אנחנו נמצאים בימים מאוד מיוחדים וסוערים ! 

כולם מרגישים שיש כאן מהלכים שמיימיים על טבעיים! ראינו את מכתבו של הרב קניבסקי מרן שר התורה בהקשר לימים האלה , המצטט את דברי הגמרא: שאם ראית זמן של מלחמות אומות העולם מתגרות זו בזו צפה לרגלו של משיח" והיום רואים את מלכות רוסיה שמתגרה באומות העולם .... אחד הסימנים לגילוי כבוד ה' בעולם !! הגאולה במשיח זה אחד מ - 13 עיקרי האמונה! "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח! "

אחד הסימנים לבואו של בן דוד עד שתכלה הפרוטה מהכיס. היוקר יאמיר .

זהותו של המשיח ! החתם סופר אומר: "בכל דור ודור יש צדיק שהוא מוכן מאת ה' להיות הגואל - צדיק שנמצא באותו דור והוא עצמו אינו יודע שהוא עומד לכך", לכן אומר החת"ס שבעוונותינו הרבים היו כמה וכמה צדיקים שמתו , למרות שהיו ראויים לכך לא זכינו שיתגלה כמשיח והוא נפטר , משום שהדור לא היה ראוי לכך ! זה מתאים לתקופתנו! זה אומר להזדרז ולהתחזק בעבודת ה'. הרב קניבסקי במכתבו מחזק בנושא של - תורה , גמילות חסדים ותפילה!!!

מה שבאמת יותר חשוב זה החלק של המעשים שלנו, כדי שנוכל להינצל מחבלי משיח ! לחברתי היית ה שבת שבע ברכות. שבוע לפני, סיכמה עם המחותנת שצריכה להיות הפרדה באולם. כשהגיעה לשמחה אמרו לה : "עשינו פה שביל ולא צריך הפרדה.... אנחנו משפחה אחת ... מחותנים... " חברתי אמרה מיד: "לא יקום ולא יהיה, איני מוכנה לשבת עם גברים ללא הפרדה ומחיצה" . היא מיד נזכרה בקו הישועות ואמרה שהיא מורידה את העגילים, בשביל שמשהו יתחיל פה לזוז... תוך זמן קצר הסכימו לעשות הפרדה מלאה ו השמחה המשיכה באהבה , אחוה ושלום.

​

כל עם ישראל התאחד זה מחמם את הלב

אחי עשה תאונה . הוא עבר במעבר חציה עם אופניים, רכב פגע בו ו העיף אותו. הוא נפצע קשה בכל אזור הפנים, הלסת התרסקה לו, הוא איבד את השיניים.. הוא היה בטיפול נמרץ מורדם מונשם ו עבר ניתוח חירום . חיכינו שהפרמדיקים יגיעו ... כולם אמרו לנו תאונה כזאת לא מסיימים בבית חולים ... אלא בבית העלמין ... אנחנו זכינו שקיבלנו את אח שלנו במתנה, זה שהוא חי איתנו זה ניסי ניסים. דבר שלא ברור ומובן מאליו . גם כשעשו לו את הניתוח, חתמנו על מסמך שכנראה הוא יכול לאבד את השמיעה שלו וזה ניסיון מאוד קשה והבנות קיבלו קבלות . כל בת התחזקה בצניעות מהמקום שלה . אחי עבר את הניתוח בהצלחה ולא נפגע בשמיעה . הסיפור לא קל אבל זה ש אחי איתנו בחיים ואנחנו זוכים לראותו מחייך וצוחק, זה דבר שהכי שווה ומעל לכל . רואים איך בנק הקבלות של כולן עמדו לאחי.

​

המתפלל על חברו נענה תחילה

פנו אלי אם אני יכולה לקבל על עצמי קבלה ל- 40 יום עבור מי שזקוקה לישועה. הייתה לי התלבטות ובסוף החלטתי שכל המתפלל על חברו נענה תחילה ואני אעשה את זה .

לפני שבוע וחצי התחלתי את ה - 40 יום . אין לי מילים לתאר. חינוך ילדים , דבר לא קל ואני רואה פשוט דברים מדהימים, אם זה עם הילדים הגדולים, ההקשבה, לקום בבוקר בשמחה , להגיע לבית בשמחה, שעורי בית , כל דבר שבאמת אנחנו יכולים לעבוד עליו חודשים ולהגיד ה' תעזור לנו . פתאום בשבוע וחצי רואים , איך הצניעות זה דבר שהוא מעל גדר הטבע. אנחנו מקבלים קבלה בצניעות והקב"ה מחזיר לנו משהו ענק ואמרתי - המתפלל על חברו נענה תחילה .

תמשכה לקבל קבלות גם אם בהתחלה קשה , אחרי כמה ימים מתרגלים לזה וזה פשוט מחזק. כל יום יש הרגשה שזו השמירה שלנו וכל התקדמות הכי קטנה , זה צעד גדול בדור שלנו. תחזיקו חזק ! המשיח קרוב! נתראה בקרוב כולנו בשמחה.

​

לא אתבייש כשיבוא המשיח

לפני 3 שנים המראה שלי היה מאוד שונה ממה שאני היום.

הייתי עם פאה, מאופרת בכל סוגי האיפור, שונה לגמרי... זכיתי שבמהלך 3 השנים האלה, הקו שינה אותי מקצה לקצה. הורדתי את הפאה, קיבלתי הרבה קבלות. מבחינה כלכלית , אישית ומ שפחתית אנחנו עלינו כמה רמות. יש לנו ס"ד עצומה בכל העניינים.. אני מאושרת שאני מחוברת לקו הזה .

הכל היה בשל חוסר מודעות וידע. היום במקום שאני נמצאת לא אתבייש אם המשיח יבוא. אני פשוט מחכה בכליון עיניים, שיראה איך נשים צדקניות עשו שינוי בזכות הקו הזה , שהיו בקצה אחד והגיעו לקצה השני בזכות התמדה ב קבלות, ב חיזוקים ובסיפורים.

​